תקופה חדשה,
עונה חדשה,
מקום חדש,
אנשים חדשים.
אין את העבר שיבוא ויפריע, אין אנשים שהכירו אותי כשהייתי קטנה ועדיין מאמינים שאני אותו אדם שהייתי פעם.
סביבה חדשה.
במידה מסויימת אפילו אני חדשה.
פתאום טוב לי. פתאום כיף לי לקום בבוקר מהמיטה. אני לא עייפה כל הזמן, לא מדוכאת, לא ממורמרת או עצבנית.
פשוט טוב לי. מרגיש לי כאילו שהדבר הזה, שהיה כ"כ חסר לי ולא ידעתי מהו, פתאום נמצא והוא פה מולי.
וכשמגיע הזמן לנסוע לבקר בבית, פתאום הכל מרגיש לי כמו חלום.
3 שעות של נסיעה ברכבת זה כל מה שמפריד בין העולם הזה לעולם הישן שלי.
ב-3 שעות האלה אני מרגישה כאילו כל מה שעברתי לפני שעליתי לרכבת היה חלום ועכשיו אני מתעוררת.
כשאני חוזרת לעולם הישן שלי, פתאום שוב חוזרים מצבי הרוח, העייפות, החוסר חשק ורצון לעשות משהו עם עצמי.
ואז, נגמר סוף השבוע ואני חוזרת לעולם החדש שלי. והכל שוב פעם טוב, וטוב לי, ואני מאושרת.
והעולם הישן מרגיש כמו סתם חלום ושלא באמת ביקרתי בו.
לפני שעזבתי לכאן, לא ידעתי איך אני אוכל להתמודד עם לעזוב הרבה מהאנשים שם.
בתכלס? זה עשה לי רק טוב.
סוף סוף הצלחתי לנתק באופן סופי את כל הקשרים שעשו לי רע ואני ממשיכה לשמור על קשר טוב רק עם כמות מצומצמת של אנשים.
בשביל האנשים האלה, אני חוזרת לשם, לעולם הישן שלי, כי לחזור למשפחה שלי לא באמת עושה לי טוב. אני אוהבת את המשפחה אבל קשה איתם, הרבה יותר קל כשאני רחוקה מהם, מדברת איתם פעמיים בשבוע לדעת שכולם בריאים והכל בסדר, לא רבה עם אף אחד, לא מושפלת, לא יורדים עלי או מבקרים אותי באופן בלתי פוסק ובדרך הכי מעליבה.
עכשיו סוף סוף טוב.
סוף סוף הגיעה תקופה חדשה....
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Rosaly
