לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Another Feeling


I'm the kind person who often gives himself good advise, but very seldom takes it

Avatarכינוי:  Rosaly

בת: 32

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אוח, הפייסבוק הזה


לפני הפייסבוק, אנשים טרחו לפחות לזכור דברים כלשהם על החברים שלהם. עכשיו, כשיש פייסבוק, בשביל מה? הרי גם ככה כשמשהו ישתנה בחיים של הבנאדם נראה את זה בפייסבוק אז אין טעם לברר מה שלומו באמת. כשיש פייסבוק בשביל מה צריך לזכור את ימי ההולדת של חברים? הרי גם ככה נוכל לראות בפייסבוק שיש להם יום הולדת ולכתוב להם שם על איזה מזל טוב מסכן וזה יספיק...

התייאשתי כבר מציפיות בקשר לאנשים. הרי בשביל מה אני צריכה ציפיות אם אח"כ אני בכל זאת אתאכזב?

לפני כמה ימים, היה לי יום הולדת.וזה שהיה לי יום הולדת לא היה רשום בפייסבוק. הדבר עזר לי להבין עד כמה לאנשים באמת אכפת...

אנשים שטוענים שאכפת להם ממני ואני חברה טובה שלהם לא זכרו בכלל שיש לי יום הולדת.

אחת התקשרה אלי בבוקר של היום הולדת. בטיפשותי חשבתי שזה בשביל להגיד לי מזל טוב, מסתבר שהיא רק רצתה להתלונן למישהי על הצרות אותה ועל איך שאנשים מבקרים אותה על דברים שהיא עושה. אז בסדר, לא הפריע, חשבתי אולי זה פשוט פגע בה מאוד מה שאנשים אמרו לה אז היא קודם צריכה להוציא את זה החוצה. מסתבר שלא. אחרי שהקשבתי אותה וניסיתי לעודד השיחה נגמרה שזה שהיא עייפה ושנדבר אח"כ. עד עכשיו לא שמעתי ממנה חצי מילה על יום ההולדת שלי. נחמד.

אחד, שפגע בי מאוד, ואמר שינסה לעשות הכל בשביל להראות שאכפת לו ממני ושאני חשובה לו, זכר לשלוח רק איזה סמס מסכן בצהריים אחרי שבמקרה ראה שמישהי כתבה לי בפייסבוק מזל טוב. כל הכבוד!

אחד, נזכר לשלוח סמס באיחור של יום, וכשאמרתי שאין לי יום הולדת בתאריך הזה, ענה "אה, טוב, לא נורא, מזל טוב בכל זאת". ואו, איזה אכפתיות!

אחת התקשרה באיחור של יום להגיד מזל טוב, טענה שזכרה שיום ההולדת שלי היה יום לפני אבל הייתה עסוקה בעבודה אז לא יכלה לצלצל. אוי...

אחד הידידים הכי טובים שלי, ועוד חברה שיש לנו איתה שבוע הפרש ביום ההולדת בכלל לא זכרו שאני קיימת. לא סמס, לא צלצול, פשוט כלום...

רק קומץ אנשים שלומדים איתי, כתבו לי ברכות בפייסבוק, כי ראו שמישהי כתבה לי ברכה. לפחות זה חימם את הלב, אנשים שלא בכירים אותי כ"כ הרבה זמן אבל בכל זאת טרחו וכתבו לי ברכות שונות.

חברה אחת, באמת זכרה את יום ההולדת שלי וצילצלה אלי באותו היום בשביל לברך אותי ולהראות שבאמת אכפת לה, ולא סתם כדי לצאת בידי חובה.

רק אדם אחד באמת הפתיע לטובה, למרות שהקשר די התנתק, וחודשים שלא יצא לנו לדבר, הבנאדם הזה היה הראשון שדאג לשלוח ברכה ולאחל לי מזל טוב.

אח, איזה מזל שיש את הפייסבוק, אחרת... איך היינו יודעים עד כמה לאנשים שטוענים שאכפת להם מאיתנו ושאנחנו חשובים להם (ושטוענים שהם זוכרים דברים חשובים שקשורים אלינו ושסיפרנו להם) באמת חושבים עלינו.

תודה לך פייסבוק שהראת לי איזה מין חברים טובים יש לי, שלא יכולים לזכור תאריך אחד מסכן שמציין את יום ההולדת שלי, בעוד שלי באמת אכפת. בעוד שאני באמת זוכרת.

תודה לך פייסבוק שהראת לי שאם אני לא בסדר, אז זה ביג דיל, אבל אם אנשים בכלל לא זוכרים את היום שבו נולדתי זה לא נורא.

תודה רבה לך פייסבוק, שבזכותך הרגשתי כל כך קטנה וחסרת חשיבות ביום שהיה אמור להיות שמח.

אבל זה בסדר, אני לא מאשימה אותך, זה לא אתה, זה פשוט שלאנשים כבר לא אכפת...

נכתב על ידי Rosaly , 12/2/2011 01:40   בקטגוריות ביקורת, אינטרנט, פסימי, שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Big Furry Monster ב-13/2/2011 00:34
 



שלמות


מילים.

 

דבר כ"כ פשוט וכ"כ עוצמתי.

 

לא סתם יש את הביטוי המפורסם "חיים ומוות ביד הלשון"...


הזמן טס בכזאת מהירות, לחשוב שכשהתחלתי כאן הייתי בת 15 ועכשיו, עוד מעט כבר הגיוס.

 

מצאתי לפני הרבה זמן, קטע אחד באינטרנט, שכתוב באנגלית, ששמרתי במחשב ושחכתי ממנו. היום, עברתי בין המסמכים במחשב ופתאום מצאתי אותו. החלטתי לפרסם אותו פה, זה קטע שמסביר בצורה כ"כ טובה את... אמ... החיים בכללי אני חושבת אפילו... לא ממש יודעת לאן אפשר לשייך אותו אבל אני מתחברת אליו. הוא נכון ומציאותי, גם אם נכחיש זאת.

 -

 

I'm not perfect, I never tried to be. I've made mistakes. I've taken the easy way out. I've lied to my friends. I've hidden the truth so many times from so many people. I've hurt people, and I've even done it on purpose. I've left people behind. I've spread rumors. I've said things that I didn't mean. I'm no better than anyone, anywhere. I'm human. I have faults, and I'm not afraid to admit that. I want to change, but I won't. Because that's what we do. That's what we've always done. We list our faults like a grocery list, and we move on, expecting everything to somehow change itself. It never will. I will never change. I will never be perfect. I will always make mistakes. I'll, more often than not, take the easy way out. I will lie, hide the truth, hurt people, leave people behind, spread rumors, and say things I don't mean for the rest of my life.

 

- 

וסתם שיר אחד שאני חושבת שהוא נחמד:

 

 

נכתב על ידי Rosaly , 23/5/2010 00:08   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRosaly אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rosaly ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)