אמא-"תגידי לי, מי המפגר.. חוץ ממך.. שיקנה את כל מארזי הDVD של סמולוויל? כמה עונות זה? 5?"
אני-"בנתיים, עוד מעט נלך לקנות את ה6 B)."
אמא-"רק את יכולה ככה.
בנאדם אחר היה לוקח את ה1,500 שקל האלה שבזבזת על ה5 עונות וקונה בהם משהו מועיל.
חוץ מזה,
איך אפשר לראות כל כך הרבה פרקים ברצף?
ועוד כאלה שכבר ראית."
אני *פרצוףדביליכזהחושבתעלסקסילקסי*.
אמא-"אני לא מבינה אותך."
אני חושבת שהייתי צריכה להזכיר לה באיזה מבט היא מסתכלת על קלארק קנט.
אני אוהבת את זה;
"כשאמרתי שאני לא מכאן,
לא דיברתי על סמולוויל.
במקום שממנו אני בא,
יש צבעים שלא ראית מימייך.
הירחים שלנו כל כך קרובים שהם מכסים חצי מהשמיים.
יש לנו שקיעות שאורכות שעות.."
עונה 3, פרק 6.
תקופה לא תקופה כזאת,
בגלל זה הפוסט הראשון שלי אחרי כל כך הרבה זמן מדבר רק על סמולוויל.
זהו.
בעיקרון, שומדבר רע.
אוע, כריסטינה מגולחת שלי.
<: אני אוהבת אותך.