אנימוס- האיש השפוי עלי אדמות

פקחתי לי את העניים, התעוררתי אחרי שינה קשה, הכל עוד מעורפל בראש. היה נראה כי ישבתי על דבר קשה, האור האיר על פני והקשה לי מאוד לראות מה איתי, האור בכוח בוגר את העיניים באימרה 'חזור לישון, טוב כאן, אל תתעורר', אך אני הייתי חייב לחזור לעצמי בעולם החי. האור הבהב על הפנים כמו עץ המתנוענע מתחת לשמש ומצל כל פעם מהאור ומפסיק, הבוקע מאיזשהוא צוהר קטן מלפני מעלה. ניסיתי לפקוח את העיניים, מן הסתם קשה לפקוח עיניים כאשר יש אור בפנים וקשה להתבונן, אך ע"י סיכוך עם היד מעל הראש התחלתי אטאט לחזור לראיה. כאשר עדיין דברים היו מאורפלים ניסיתי ללכת בעיניים חצי עצומות, התחלתי הולך לכוון השירותים, שמתי את רגלי על הקרקע וכמו זומביט מהלך בלי לראות על מה. דבר מה עמד בדרכי, מעין קיר, ניסיתי בכל הכוונים אך הכל היה אטום, אטאט האור נחלש ותדהמה רבה נגלתה לעיניי כאשר מראה בית כלא מבפנים נראה היה. כאשר הזכרון מתחיל לחזור בי נזכר בעץ עגום שנגע לתוך ליבי, ניסיתי לתת לו חלק ממני.

אך, לא, לא יתכן, אישה, איך נהפך הוא לאישה? ולא רק אישה פריט שרק בעלים רואים בנשותיהם, לא יתכן, בכלא, בוודאי, מתנקמים בי על ה, אך למה, זה לא צודק, זה לא יתכן. היני בתוך צינוק, צינוק חשוך, אפל ואיום, על דבר לא צודק שעשיתי. התחילו קולות נכנסים לאוזני אחרי שהתנתקתי מהשינה, שמעתי קול שמחדד את כוון המחשבה: 'הי סתכל על זה שהתעורר, הרוצח, בטח רצה להרוג את אותה אישה'. התעצבנתי, כי לא התכוונתי לזה, אך דמות של איש שחור הופיע שוב וקרא 'המשך בדרכך', צעקתי 'מי אתה?' אך נעלם, אני בהתבוננותי באדם שנגלה אלי פעם שניה, זה ששמו איני יודע החלטתי ללכת בדרכו. הדלת נפתחה וזוג שומרים הוביל אותי לדרכי במסדרונות הכלא. הכל היה שובל של פנסים, כמה שלא הלכת היה כמו שהפנסים פנו לעברך והמשיכו עוד ועוד, כאילו ולמסדרון אין סוף.

לבסוף הגעתי לחדר, היה שם אדם זקן שישב מולי ולידו אדם צעיר, הולנדי בעל שיער שחור מסולסל עם סיגריה בפיו. התחיל לשאול אלי ואני ניסיתי לענות לו

-שם?

-אנימוס המלך

-לא, שמך האמיתי

-אנימוס המלך

-תפסיק לשקר, אנחנו יודעים מה שניסית לעשות לגברת הצעירה

-אבל זה היה עץ!

-איזה עץ?

-אשוח, גבוה ומסכן, ניסה לבכות לפני

-אל תתחצף! ותפסיק להמציא סיפורים דמיוניים, אתה כזה אדיוט?

-אבל באמת

-עץ מדבר, בטח תגיד שגם שר לך?

-נכון!

-למה לך לשקר? על מי אתה מגן?

-אל אף אחד

-אז תפסיק לשקר

-אני לא משקר

-קחו אותו!

 השומרים לקחו אותי החוצה, אך שמעתי שהאדם הזקן מדבר עם אותו הצעיר על משהוא. זרקו אותי חזרה לחדר, אותו אסיר ששמעתי קודם צחק, אני כעסתי ועניתי לו חזרה:

-מה אתה צוחק?

-אתה, אה!

-מה אה?

-זה מצחיק, אתה...אה, אתה.. אה,אה... נראה טיפש

-שתוק!

-זה לא מצחיק? ...אה...

-די כבר, כשאשתחרר אעניש אותך

-אה... אתה... שוטה, אתה לא כלום, מי אתה?

-אנימוס המלך

-אנטיקוס מת בקרב, אה!

-די עם האה

-טוב, תשמע, לא בקשתי ממך לעשות לגברת כלום, תהיה איזה מלך שתרצה, אך לגברות אסור לעשות כך, לנגוע ב... אתה יודע!

-אבל... אבל, זה היה עץ

-העץ נגע?

-לא הגברת!

-הגברת נגעה בעץ

-לא הגברת היתה עץ, לא ידעתי שהעץ גברת

-אוי, מקרה אבוד אתה

-אתה לא מבין, כל פעם זה קורא לי, לא יודע למה, אבל משהוא עושה לא את זה דווקא, האיש השחור אמר לי

-איש שחור? למה שמשהוא יעשה לך זאת

-כדי לגנוב ממני את המלוכה

-או את האישה?

-איזה אישה?

-העץ לא?

-נו באמת, לא ידעתי

-בטח, כולם אומרים זאת...

הדלת נפתחה, והשומרים החלו לוקחים אותי שוב, האיש הצחקן צוחק ברקע

-הי, שכחת את האיש השחור שלך, לא משנה, אל תדאג יש לו כבר אישה, אה!

נכנסתי שוב לחדר עם 2 האנשים, הפעם כשהאיש הנמוך התישב לידי, האיש הזקן התהלך מסביב כאילו וחושב על משהוא. הצעיר הפנה מבטו לעיני והחל שוב מתחקר אותי

-טוב, אתן לך הזדמנות אחרונה- מי אתה

-אנימוס המלך

-תשמע, הזקן לידי פסיכולוג ידוע, הוא טוען שיש לך בעיה, אם לא תספר את האמת אפנה אתך אליו

-אבל, אמרתי את האמת

הזקו התישב ליד האיש הצעיר ושמעתי שהם מתלחשים

-טוב, תיקח אותו אליך, מה נראה לך שהמצב

-בעיה חמורה במוח

-איזה סוג?

-טיפטנולופדיה

-טימה?

-המוח מתחיל לדמיין דברים שרואה ומעביר אותם למציאות, כאילו והוא חי בהם, זה דבר שכיח אצלנו, הוא עשה משהוא שמגיע לו לשבת בבית סוהר?

-לא, פשוט...

-אז מעכשיו הוא אצלי, שחרר אותו, ואני לוקח אותו למרפאה שלי

שמעתי זאת והתעצבנתי כי אין לי כלום במוח, בכל בסדר אצלי, מה הם רוצים, הפסיכולוגים הללו, האיש השחור אמר, בטח הם חושבים שאני משוגע, לא אתן להם זאת, אני חייב לחזור לשלטון, זאת חוצפה, איפה האיש השחור כעת? למה הוא לא מציל אותי, אני חייב לחזור לשלטון, מאיפה הכח היום לפסיכולוגים האלה, אני חייב להתנקם בהם, מי שלח אותם אלי, בטח משהוא שמנסה לתפוס את מקומי, אני חייב לצאת, אני חייב לעשות משהוא בנידון!

מכונית לקחה אותי לבניין סגור, בכניסה ראיתי אנשים משתוללים וכאלה שסתם מחיכים כמו אידיןטים

אתם לא רואים אני לא כזה, תשחררו אותי, אני לא רוצה להיות בין המשוגעים האלה!

ההמשך יבוא...