עוד חודש יום הולדת ... 18 (!!!) ... גיל בוגר , הגיל ...

אבל אני ... אני מרגישה שכלום ל זז , אבל עם זאת הכל ז מה מידי ..

אני מרגישה כאילו אני נשארת מאחור כשכולם מתקדמים הלאה...

שנה אחרונה בתיכון ... וכולם נותנים ת המקסימום , ורק אני לא מסוגלת . משהו עוצר בעדיואני לא יודעת מהו .

כולם מוצאים את מקומם , מחליטים החלטות , מוצאים חברויות , אהבה , הצלחה .  ועדיין שוב , אני נשארת מאחור...

להתאבד , כבר מזמן יצא לי הרעיון מהראש ... אני לא חושבת על זה יותר כפיתרון , אבל אני מסתכלת על המשך חיי ולא רואה כלום ...

ולא קצה חוט אחד אפילו .

גם בנוסף לכל אני מרגישה שאני מאבדת את החברים שלי ... באיזושהי צורה התרחקתי מהם , או הם ממני ... ואני לא יודעת למה . יחסים קרירים כאלה ולא ברורים .

והוא, המעצבן אותי .

וזהו .

סיכום של מחשבות

Lost Youth