יום למחרת ..

מראה : בלקרית מדוכאת...

כן אני פוזאיסטית כנראה... אבל ממש לא אכפת לי

כי נאי רוצה שאנשים ידעו שאני כועסת

לאיש לא היה ממש אכפת

לפחות לא לחברים ... רק לאנשים החיצוניים ... זה דיי מוזר שדווקא לאנשים חיצוניים יותר אכפת מתבר מהחברים ...

זה דיי פוגע

עם אף אחד לא השלמתי

אפילו לא עם ידיד שלי ... אם בכלל אני אמורה לקרוא לו ככה...

וגם נראה שאני דווקא אוגרת עוד ריבים ..

נראה שאני בדרך לאבד עוד כמה בדרך ...

אז היום כבר לא הייתי מסוגלת ... וסתם עברתי על השמות בפלאפון שלי ... ופתאום נתקלתי בשם של חברה שלי מהיסודי שלא דיברתי איתה רוב לשנתיים

הייתי חייבת ... התקשרתי אליה ודיברתי איתה איזה חצי שעה וקבענו שאנחנו חייבות להיפגש ברוב

היא הייתה החברה הכי טובה שלי ..

מבין הבחורות הכי מתוקות שאני מכירה...

אולי זה הזמן לחדש קשרים ישנים מול ה"חדשים" ...

זמנים משתנים ועוד מעט הסוף ...

ויום ראשון מתקרב ... 18 ... אני זקנה ...

נראה מה יהיה אז ..