אני לא יודעת למה הייתי כל כך מטו7מטמת , טוב כמו חצי מדינה שאתמול זרמה בהמונה לתל אביב לכבוד מופע הזיקוקים המיוחד ...

יצאתי מהבית בסביבות 6 וחצי ... עם  המפשחה המעצבנת שלי כמובן , וברוב טימטומנו נסענו באוטו ...

אחי המעצבן רק רטן שהוא תמיד צודק , חתיכת קרציה נודניק , ואני ואחותי רבנו איתו כל הנסיעה....

עד מהרה הבנו כמה טעינו שלא לקחנו את הרכבת ... הפקקים הנוראיים , אימא שלי וטעויות הכיוון שלה וכולי גרמו לנו להגיע ב8 לכיכר המדינה שמשם התחלנו ללכת ברגל לנמל ...

רק כדי שאני אסביר ...

מי שכפר סבאי אולי יבין אותי ... זה כמו ללכת מתחנה מרכזית לאורט שפירא או צומת רעננה... ולמי שלא הבין זה מוד מאוד רחוק.... וכואב ברגליים ...!

בחצי שעה !

הרחוב היה עמוס וכמונו המוני אנשים הלכו ברגל לנמל ...

עד שהגענו לשם היה עשרים ל9 ... והזיקוקים כבר התחילו , אך היו שם ים של אנשים ולא יכלתי לראות כלום !

פעם ראשונה שהרגתי ממש ממש גמדה למרות שאני 1.63 ועם הנעליים 1.65...

הצלחתי לראות רק 2-3 זיקוקים גבוהים מפעם לפעם ואחרי זה פשוט חיכיתי שזה יגמר כי הייתי כבר מיואש והתחרטתי שבאתי ...

אחרי זה אימא שלי התחליטה שבא לה להסתובב פתאום ! אז הלכנו לדיזנגוף ושם חיפשנו איזה מסעדה , מסעדה בסוף אמרה מסעדת על האש שכולם אכלו שווארמה ... בזבוז של זמן וכסף ... כי זה גם לא היה כזה מוצלח ...

ואז רק כשישבתי קלטתי כמה כובות לי הרגליים והגב ... וכב חד מאוד בגב...

מה"מסעדה" המקוללת התחלנו להתקדם ברחוב עד לדיזינגוף סנטר בכדי לתפוס מונית לכיכר המדינה כי היינו עייפים מידי לעשות את כל הדרך הזו חזרה ברגל ועוד ודיזינגוף סנטר ! ניסינו לתפוס מונית אבל הבי זונות לא עצרו ! והמונים ניסו כמונו ...

ואז בשעה 10+ הבנו שאנחנו צריכים לחזור ברגל ... אני התעצבנתי כל כך על אימא שלי והעקשנות שלה לטרטר אותנו לאורך תל אביב המסריחה שאני כל כך שונאת כל פעם מחדש...

מדיזינגוף סנטר התחלנו שוב לחזור לאורלוזורוב ואז לכיכר המדינה ...

הגב שלי כאב כמו גיהינום , הרגליים שלי רצו להתמוטט כל רגע והכעס שלי הגיע עד לשמיים ...

עד שהגענו לאוטו היה בסביבות 11+ ...

וכשהגעתי הביתה נכנסתי להתקלח והתמוטטתי על המיטה , אבל זה כמובן לא הספיק ... והיום שלי היה חייב לההרס עד הסוף ...

אז כמובן , בהתחלה השתגעתי במיטה מכאב הגב והרגליים ועוד סיבה שאינני יודעת שפשוט מנעו ממני להירדם ...

עד שסוף סוף הצלחתי להירדם ואני לא יודעת איזה שעה זה היה ... התעוררתי ב4 וחצי לפנות בוקר מצמא נוראי והרגשה רעה כי עדיין אני מעט חולה  ( זה פאקינג לא עובר !!!)  ועד שנרדמתי אחרי זה אין לי מושג..

ועכשו בבוקר התעוררתי ב9 וחצי ...

רגלי עדיין מעט כואבות , הגב שלי טיפה יותר טוב ... אבל החיסרון הוא שמכל הימים דווקא היום יש לי מערכת ואני כן צריכה ללכת לבית הספר ואז אחרי בית הספר אני צריכה ללכת לעבודה ולהיות 5 פקינג שעות על הרגליים ולשאול אנשים אם הם רוצים לטעום מעדן של טום וג'רי !

כן הגורל החליט לצחוק עלי היום ... אבל כרגיל מה לעשות ...

אלה שכן ראו את הזיקוקים מהבית ... החכמים מבינינו.... איך היה ?