יום לאחר בומבמלה ... קשה לי לתאר בדיוק אם נהניתי או לא..

כי היו לילות שממש שנאתי להיות שם ... והיו ימים שלא רציתי לעזוב שם אנשים לעולם ...

אנשים טובים הכרתי זה בטוח ... הפסטיבל השנה התמסחר ברמות מטורפות .

זה היה הפסטיבל הראשון שכל כך הרבה זמן לא היה לי מה לעשות ...

לולא useless id ועוד כמה הרצאות וכומובן הליכת מלאכים ... לא היה לי מה לעשות הרבה...

המעגל אוהלים שלנו היה קורע ... זה כן . אנשים שרוטים עמוק , כאלה מסטולים מוודקה כאלה מג'וינטים וכאלה סתם מהחיים ...

פסטיבל מוכיח אופי ... אין לי כוח לפרט רק גיליתי שיש עוד כמה דפוקים בעולם בכל זאת ...

הדרך חזרה אתמול הייתה הסיוט האמיתי ... אין לי שוב כוח לפרט ... אבל נגיד זאת ככה הייתי אמורה להיות גג ב1 אחרי מקלחת בבית והולכת לישון...

במקום זה הגעתי רק הביתה ב2 וחצי ...

הסעות "מאורגנות" מאוד היו שם ...

זאת השנה האחרונה שאני הולכת לבומבמלה ... המתסחר ברמות והרגשיזקנה ולא שייכת למקום ...

שנטיפי עוד חודש וקצת מקווה ששם אני כן אהנה ברמות ...

ובכללי ... כואב לי כל הגוף ואין לי קול בשיט ... הוא הלך לאיבוד איפשהו בפסטיבל ...

בדוגרי כבר אין לי כוח לפרט על החוויות שלי . עברתי אותן ואז נהיה הרגשה של ...למה לספר זה היה ... חדשות ישנות כבר...

מקווה שכל מי שהיה גם בבומבמלה נהנה ... ושהכיר אנשים טובים כמוני ...

ואם הוא הכיר אותי סבבה

נחתום בשם הבומבמלי שלי ...

ליריק (המטורפת עםהאוהל של ה10 אנשים ...)