עוד יום של חוסר מעש בבית ...

אבל מאיזושהי סיבה קמתי בבוקר עם הרגשהשאני שוכחת לעשות משהו מאוד חשוב ... הרגשת החמצה ... אני באמת מקווה שלא שכחתי כלום ...

כמובן שאני יכולה להמשיך סדר את החדר או להכין את שיעורי הבית שאלכס נתן לנו.

אבל ...שוב ... למה לי ? יש לי את המטה הנחמדה שלי ..

בחודש שעבר לו למדתי באמת מהי המשמעות של להיות עצלנית ... חצי מהימים אני בבית , לא זזה מהמחשב ומהמיטה ... אפילו לראות טלויזיה אני לא הולכת... הרי זה אומ לצאת מהחדר... וזה נראה מיותר ... חחח

אבל שלא תחשבו ... אני לא כל כך אוהבת את המצב הזה...  

באמת הייתי מעדיפה ללכת כל בוקר או צהריים לעבוד, אני אוהבת תעסוקה...

אבל אני לא אשקר, דיי נהנתי החודש שעבר. להיות בבית הרבה , מסיבות ויציאות עם חברים . נסיעות לכל מיני מקומות ארץ לביקורים חברתיים ... כן זה היה טוב קצת שקט...

אבל צריך עכשיו למצוא שגרה חדשה...

יום חמישי יש לי ראיון עבודה כמזכירה במשרד ניהול חשבונות שלאבא של ידיד שלי ...

אני מקווה שאני אתקבל ..

וסוף סוף אתחיל בשגרה חדשה. בתקווה...

בשבוע האחרון התחלתי לדבר עם אנשים חדשים , אנשים מהפסטיבל, אנשים מהבלוגים ואפילו אנשים זרים סתם ככה מהרשת ...

זה עושה לי טוב ...

סתם להכיר פתאום אנשים ,

בדרך כלל הייתי מאוד אנטי להכיר אנשים מהרשת , אבל לשם שינוי התקופה האחרונה אני יותר פתוחה לרעיונות חדשים . לאנשים חדשים .

אני לא חושבת יותר על דברים קשים או רעים , ומשתדלת בכל יום לצחוק והרבה ...

אני חושבת שלאט לאט אני חוזרת להיות מי שהייתי פעם ...

יותר שמחה, צוחקת מהחיים, ומחפשת אחרי הפתעות וריגושים מהחיים .

אני מקווה שזוהי התחלה של תקופה חדשה...

ושככה ימשך החודש הזה...