אז קודם נתחיל מההתחלה של השבוע... או יותר נכון מהעיקר... יום רביעי.

לאחר התמוטטות עצבים קלה ביום הפרויקט, הספקתי ללכת ולהביא את הפרויקט שלי מהבית דפוס לפני הפרזנטציה.

אני דיי השתגעתי שם . דיברתי עם אלכס על כל הכעסים שלי והוא היה מופתע לחלוטין.

הוא היה שוב באחד המצבים שלו . (כל הפרזנטציה הוא החזיק את עצמו בקושי רב לא להקיא או להתעלף ..

מה עובר על הבן אדם הזה, אין לדעת.) אמרתי לו שאני לא רוצה לגשת ואני רק רוצה להישאר לראות את ההגשות של שאר הכיתה.

בתחילת הפרזנטציה היו שני בחורים של אלכס שהיו אמורים להגיש לפני 3 חודשים. אז הם התחילו ראשונים . לבחור הראשון היו פרויקטים מעניינים , כמה טעויות של הצבת אובייקטים אבל לא רע בכלל...

ואז הגיע הבחור השני ...

לו לעומת זאת היה פרויקט ... איך נגיד ...

בת הדודה בת ה12 שלי שבקושי יותר וורד ופוואר פוינט הייתה מסוגלת להכין את הפרויקט שלו בצורה יותר יפה ...

אין לי שום מושג איפה הוא השתמש שם בפוטושופ או פריהנד!

אחרי שראיתי את הפרויקטים הללו הרגשתי גל של הקלה ולאחר התייעצות קלה החלטתי להגיש את הפרויקט שלי.

והלך לי ממש ממש ממש לא רע !

אני חושבת שאפילו דיי טוב ...

לבוחנת לא היו יותר מידי הערות . ושמחתי.

מייד אחרי סיום כל הפרזנטציות של כולם נסעתי חזרה לכפר סבא ששם היה לי ראיון עבודה כפקידה בYES...ביחד עם התיק עבודות שלי עם כל הפרויקט ... חחח

הראיון גם הלך דיי טוב ! המאבחנת רצתה להעביר אותי לראיון נוסף אצל מנהל המחלקה אבל לצערי הוא לא היה במשרד ואני צריכה לחכות לראיון איתו כנראה מחר...

משם המשכתי לעבודה באוניברסיטה ... שם כבר... הדברים טיפה התחילו להשתנות..

האחראית שלנו נשארה כל המשמרת ערב בעוד שביום רגיל היא נשארת רק שעתיים ראשונות .

נראתה זועקת כל היום . ואפילו גערה בי מול כולם באמצע המשמרת. הייתי בהלם ~!

לפחות רשמתי 2 לקוחות לקורסים ... אז יאי 6 שקלים בונוס לי ... פחחח

לא נורא ... תודה לאל הגיע יום חמישי ... יום ההולדת של ידידי הטוב רובי ממקושרים ... (כן עצוב שאני עדיין רשומה באתר הזה...)

נסעתי יחד עם חברה לקרית מוצקין שם אסף אותנו רובי ולאחר מכן נסענו יחד עם בן דוד שלו למועדון לחגוג את יום ההולדת שלו עם שאר חבריו...

כל כך הרבה זמן לא הייתי במועדון ... והאמת שהיה מעולה ! פה ושם היו מעט ירידות מורל , והעובדה שעמרי היה שם ורדף אחרי לפעמים כמו כלבלב שהלך לאיבוד לא עזרו במיוחד. אבל קיבלתי את זה כבר...

בסוף הערב . אני יכולה לסכם את החוויה הכללית כמהנה .

יום למחרת המשיך השטף SMSים של עמרי לחברתי לפלאפון על כל מיני שטויות שהוא אומר עלי ..

ולאחר שירדתי מהרכבת חזור למרכז התעצבנתי כל כך על כל המצב וכיצד הוא מציג את עצמו כקורבן מסכן שנזרק ע"י, בעוד שהוא זה שיזם את הפרידה.

התחלנו לריב והשיחה נחתמה ב"לכי לעזאזל".

אמרתי לעצמי טוב ... אולי עכשיו הוא ירד ממני ויבין שזהו .

ואז היום , פתאום באמצע העולם הוא מזמין אותי ליום ההולדת שלו ...

אנשים WTF ?!

נמאס לי מלנסות להבין אנשים אחרים.

אין לי עצבים להיות קשובה ולנסות להתחשב בכל העולם.

אז לכל אלה שלא אמורים להיות בחיי... שיקלטו את זה כבר !

ועמרי אם אתה ממשיך לחטט לי בחיים ואתה קורא את זה ... תמצא חיים ! ותעזוב אותי בשקט !

אני יודעת שבדרך כלל אני לא חופרת כל כך , ולא מספרת פרטים כאלה ! אבל פשוט כל כך נמאס לי מהכל !