איה איה איה איה...!!!!

סיימתי את היום הראשון של תחילת סוף השבוע...

למה איה? כי זה פחות או יותר מה שכל איבר בגוף שלי צועק...

על הבוקר התחלתי בראיון עבודה במקום ללכת למכללה...

ראיון במפעל קוקה קולה בבני ברק..

אוקיי אז ככה, יש לי בעיה עם בני ברק, תקראו לזה פוביה ...

אני מפחדת להסתובב בבני ברק! כן!

תראו למצוא אצלי בארון בגד שאין לו בכלל מחשוף זה בלתי אפשרי, תמיד יהיה מעט מחשוף אפילו אם הוא לא כזה נועז סתם רמיזה למחשוף, אלו הבגדים שלי ... מה אני אעשה אני אוהבת להציג מחשוף. אבל אז ללכת לבני ברק...

החזה שלי לא קטן כל כך שקל להסתיר מחשוף שלי אפילו הקטן בעולם. וכמובן שאני לובשת מכנסיים, כל פעם שאני נאלצת ללכת בבני ברק אני מפחדת שאחד החרדים שיבחין פתאום איזה נוכרת מסתובבת לו ברחוב יחליט להרים איזה סלע ולזרוק עלי במאבק להחזיר את הצניעות לעולם.

ואז להגיע לקוקה קולה ולהיכנס למבנה ... איזה סיפור הם עושים מראיון מסכן... כולא שירות לקוחות...

נכון התנאים מאוד מאוד נחמדים , אבל בשביל זה צריך ממליצים, והפניות, ובלע בלע בלע ?!

אחרי סיום הראיון נסעתי לשיעור השלמה של השיעור שהפסדתי במכללה ואז הביתה..

לאחר שעתיים וחצי בבית ששכחתי לנוח ... התחילה הדיילות...

באמת שזהו אינו יום מעניין , אבל מעט מתיש ... לקראת השעה האחרונה התחלתי לספור את השניות לסיום המשמרת.

תודה לאל שזה השבוע האחרון שלי לדיילות הנוראית הזאת! התפללתי לשבוע הזה שיגיע!

אז מהיום ככה זה, מראיון עבודה לראיון עבודה אחר. עד שאני אתקבל לעבודה מכובדת שתכניס לי כסף טוב ושאוכל לחסוך, בתקווה ששנה מהיום, אני אוכל להתחיל ללמוד...

בנתיים אני ממשיך הויכוח בין עצמי לאנוכי, האם להדליק דוד וללכת להיתקלח או ללכת לישון ג'יפה כי אני אפילו לא מסוגלת לעמוד במקלחת ...