אוקיי ביום ההולדת שלך רוב חבריך מגלים את פרצופם האמיתי.
יש לי שנאה לימי הולדת , מכל מיני סיבות , ההזדקנות בשנה, הבעיות הבריאותיות שלי שמחמירות משנה לשנה , וכמובן ה"חגיגות" של ימי ההולדת.
כל שנה אני לא מעוניינת לחגוג את יום ההולדת שלי, וכמו כל שנה כופים עלי לארגן משהו , לא מרצוני, לכבוד יום ההולדת .
תראו , שלא תגידו שלא עשיתי כלום ... עשיתי . יצאתי ביום שני ושלישי לשתי הצגות טובות . הראשונה "אבניו Q" שהייתה מעולה וקורעת מצחוק . והשניה "הסוחר מונציה" של ווליאם שייקשפיר שהייתה חזקה ביותר. אז כן יצאתי עם חברי וחגגתי בהנאה שלי, אבל להם זה לא מספיק.
הם תמיד חייבם להוציא את המשפט הזה :" לא אני לא מוכן/ה לזה ... את חייבת לחגוג את יום ההולדת שלך בגדול ... חייבים לצאת , חייבים לרקוד, חייבים בלע בלע בלע ..."
כמובן ...
ואז הם כופים עלי לארגן משהו .
לארגן להם איזה אירוע שנחשב משמעותי שהוא כיבכול בשבילי אך יותר תירוץ בשבילם בשביל שיאמרו שיצאו מידי חובה ויגידו היא ואנחנו חגגנו את יום הולדתה.
אז אני שואלת את כולכם ... למה ?!
אם יש משהו אני הכי שונאת בעולם זה לארגן אירוע, במיוחד בשביל עצמי ? אני רגלה לתת מעצמי , שלא תבינו ל נכון , אני מאוד אוהבת לתת מעצמי בשביל חרים . אבל לאחר כל הנתינה הזאת אתה חושב אולי איזה יום אחד, איזה יום הולדת אחד איזה חבר שנתת בשבילו כל כך, יהיה מלאך ויארגן לך את האירוע הזה ויחסוך ממך את הכאב ראש הזה. ויהיה מלאך בשביל להסיר ממך ת הסיוט שבאירגון כמו שאתה עושה בשבילו בדרך כלל.
אז הגיע יום ההולדת והגיע מהשפט התורן " את חייבת לחגוג... אני לא אתן לך להישאר בבית" בואו אני אתרגם את המשפט הזה.
" את חייבת למצוא משהו שיהיה לנו מעניין לעשות , משהו מיוחד שאנחנו לא עושים בדרך כלל, איזה אירוע מיוחד בשבילך (בשבילנו), שהוא כמובן הטעם שלך(שלנו), את חייבת להתקשר לכל מי שאת מכירה ולשכנע אותו שיבוא ליום ההולדת שלך, את חייבת לארגן מקום , אטרקציה וזמן שנוח לנו..."
זה מה שזה אומר ..
ואז שאני עושה לופים באוויר ברגע האחרון זאת התשובה שאני מקבלת מכולם ...
"תראי אני עייפה , אני רק חזרתי מהבסיס... "
"תראי ... אני אשתדל להגיע ... אני לא אוהב/ת לסוע כל כך רחוק... דלק זה יקר מידי"
"אין לי 50 שקל לבזבז במסעד איתך ... (לא משנה שאת סמינוס של 500 שקל ולי בחשבון יש 13 אלף הממתינים לי לרצוני)"
"וואי אני לא מת על המקום הזה ... אבל בשבילך ... אני אשתדל לבוא..."
אבל האהוב עלי הוא:"תראי קבעתי משהו מראש... זה בא לי בהתראה מאוחרת ... אני אולי אקפוץ לומר שלום ..."
אז תודה לכם "חברי" ונתראה עוד 3 שעות במנצ'יס ... גם אלו שיבואו להגיד שלום ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
