הגיע הזמן ! דברים משתפרים!
סופ"ש מעולה !
אני סוף סוף מרגישה נורמלית . בערך...
כל הסופ"ש הייתי מחוץ לבית . שישי שבת בתל מונד לחגיגת האימבולג של דאדי . היה דיי טוב ... זההיה מעניין דווקא . רק מסכן נדב שהרסנו לו את השטיח בבית משעוות הנרות . מקווה שלא יהרגו אותו על זה.
אבל אני במקום להישאר ערה כל הלילה ולעשות שטויות עם כולם פשוט נרדמתי על הספה כשכולם סביבי אחרי הטקס.
ישנתי סוף סוף 8 שעות שלמות! כל השבוע הזה בקושי ישנתי נורמלי.
לילה לפני שישי ישנתי רק 5 שעות וקמתי ב6 לעבודה, לא מהנה במיוחד .
אבל אומנם על חשבון המסיבה ישנתי 8 שעות אבל סוף סוף ישנתי , וגם ישנתי טוב.
דבר נוסף טוב, הכתף שליכמעט ולא כואבת בכלל יותר!
אני כבר השתגעתי מהכאבים שלה . וסוף סוף הכאב נרגע ונעלם
היום עבדתי ולא כאבה לי בכלל.
ביום שבת בערב נפגשתי סוף סוף עם מוני , כרגיל הוא רצה להרוג אותי מהתקפת סכרת ולקח אותי למקס ברנר.
כל כל התגעגעתי אליו , קשה לי לתאר.
הוא כל כך חשוב לי שישאר בחיים שלי, הוא הגלגל הצלה שלי , גלגל ההצלה הורוד שלי... חחח
דיברנו קצת על מה שקרה , והוא כעס עלי על האדישות שמשתלטת עלי כלפי החיים .
אבל כבר אין הרבה מה לעשות נגד זה , אני מרוצה מהמצב העכשיו שלי ,ככה לא כואב לי , ולא אכפת לי יותר מכולם .
ולמרות שהסופ"ש נגמר הבילויים לא נגמרים כי היום יום ראשון, ויוצאים !
אז היום החברים בתוכנית הם החברים מהעבודה . נראה הפעם לאן נגיע.
אני מתרגלת מחדש לחיים שלי, חוזרת להנות מהם , כלרגע מחדש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
