לוקחת נשימה עמוקה... ומשחררת ...

נגמר לו השבוע ...

הסופ"ש הזה כנראה שלא אצא... אני אשאר בבית ואעבוד על הפרויקט שלי ...

הפרויקט הנוכחי הוא בר. אני דיי נהנת מזה... תמונות של קוטיילים,מתכונים,וכל התיכנון ... פשוט גן עדן בעבורי.

סוף סוף פרויקט שאני נהנת ממנו.

מחר יש לי משמרות אחרונה בקורקט..

הייתי אמורה לעבוד שם עוד שבוע אבל לא הייתי מסוגלת כבר... העומס והרגליים שלי לחצו עלי להגיד לא !

בנתיים המשכורת של החודש הולכת לחסות לי את ההוצאות של הכרטיס אשראי אבל לא את החיסכון אז החודש אני אקפיא אותו...

אווו ... התקבלתי בסוף לעבודה באוניברסיטה הפתוחה ... המראיינת אהבה את הסימולציה שלי, ומייד אחרי זה הודיעה לי שיש 3 ימי הכנה לעבודה מייד לפני ראש השנה, אז יאי :) עכשיו אני צריכה להודיע במשרד שיש לי עבודה נוספת אני מקווה שהם יקבלו את זה שאני אצטרך לעזוב בימים מסויימים בשעות מוקדמות יותר.

אז בנתיים אני מתכננת הכל למען בראשית, הכרטיס שלי חינם אז יאי !! מכיוון שהייתי מבין צוות החשיבה של בראשית אני נכנסת חינם ...

והשנה לשם שינוי יש לי חבר בפסטיבל ... !!!

זו הרגשה כל כך משונה ...

הוא הבחור הראשון שהצלחתי להיפתח אליו כל כך ולדבר איתו על הכל, לחשוב על תוכניות לעתיד ומה נעשה יחד. זה כל כך חדש שלי.

אז השנה הוא בא איתי :) אז יהיה חדש ומעניין. אני רק מקווה שיהיה לי מספיק כסף לחסות את כל ההוצאות של בראשית ...

השנה אני אשגע את כל החבורה הקבועה שלנו של הפסטיבלים ונחלק תפקידים. מי יביא מה. שפעם אחת יהיה לנו הכל מסודר ולא נצטרך לקנות ים דברים שם או שלא נסתבך ...

לקח מס' 1 משנטיפי ... להביא מינימום 2 שישיות מים ...

לקח מס' 2 ... להיות מאורגנים . החבורה לידנו באוהל הביאו גזיה וסירים ואוכל והתחילו לבשל ... זה היה משעשע וגאוני . זה מה שנעשה השנה ! החלטתי ! לא עוד קופסאות שימורים ... איכסה...!

הפסטיבל הזה מחזיק אותי וגורם לי לחכות למשהו טוב בחודש הזה.

לכל אלה שחוזרים ללימודים ... בהצלחה !

מקנאה בכם ... גם אני הייתי רוצה לחזור לתיכון ובלע ... לא ללימודים אלא לחברים ... כל כך חסרה לי הסביבה של החבירם כמו שהייתה לי פעם ...

מצד שני ... האחים שלי חוזרים ללמוד !!! יש !! מצד שלישי אני עובדת בשתי עבודות אז זה לא כאילו שאני אוכל לנצל את הבית כשהם יהיו בתיכון ... בלע ... טוב לא נורא... נסתדר...

ובנוסף לכל ... אימא !!! תובלי !! מזל טוב ענקי !!! סוף סוף חוקי !!! עוד 3 שעות יום הולדת !!!

אתה האימא הכי טוב שבחורה יכלה להיות מאומצת ע"י! אוהבת אותך הכי בעולם!!!

אז נחתום פה באופטימיות לקראת החודש הדשדש ובא...

אין לי זמן לנשום. כל הזמן רצה אחרי עבודה כזו וכזו, מחפשת איך להפחית את המינוס העתידי שאמור לבוא ב10 לחודש.

לאחר שאמרתי שאני לא אחזור למקום ומטורף הזה שוב ... חזרתי ..

חזרתי לקורקט... לאריזה המשוגעת , לשעות על עמידה על הרגליים ומאמץ פיזי שונה ..

דיי נמאס לי לעשות את העבודה של "הבנות" ולארוז... אז אני יחד עם הבנים ברוב המקרים פורקת סחורה לאריזה ומכניסה וסוגרת ארגזים ...

לשמור על תנועה זה טוב כשעייפים ולא מאופסים ...

אני לא מרגישה את הרגליים ברגע זה ... והגב שלי רוצה לרצוח אותי ..

יצאתי הרגע מהמקלחת וכיסא המחשב הותיק והישיש שלי נשבר !

אני עצבנית ומרוטה ואין לי כוח יותר ...

נמאס לי ..

אני עובדת בשתי עבודות ... יוצאת כל יום מהבית ב7 בבוקר וחוזרת ב11 ...

ובנוסף לכל מחר יש לי מכללה, יענה פרויקט(ים) שלא מתקדם בכלל .

אוו ... ונקבע לי ראיון עבודה למוקד טלפוני באוניברסיטה הפתוחה ... הבחור מכוח אדם טחן לי את השכל כיצד להתכונן לראיון ולקרוא על המגמות וכולי ... והדגיש לבסוף בפני שצריכה להיות לי עברית רהוטה ... מצא לו מי ... אני שכל היום מתבלבלת בית אחד לאחת ...

אבל שיהיה ... נלך ...

אז מחר אני צריכה להיות בכפר הירוק ב13:30 ... מייד אחרי הלימודים אני יוצאת לדרך, לאחר הראיון אני חוזרת לכפ"ס בשביל עוד משמרת עבדות בקורקט .

ואז יום חמישי כמובן משמרת בוקר במשרד וערב בקורקט ..

אז לא אין לי יותר מידי חיים , אין לי יותר מידי כוח גם כן ...

יום חמישי אמור ליהות יום הולדת של חברה שלי ממקושרים ... טכנית אני בקושי מכירה אותה אבל היא בכל זאת יושבת לי על הראש שאני אבוא כאילו אנחנו חברות כל החיים , תופעה זו אני יודעת ...

ובקיצור אין לי כוח ללכת ובכלל מתי אני כבר אספיק ?

המסיבה מתחילה ב11 ... הרמת כוסית ב12 ... בבר צ'ס בהרצליה .

אני מסיימת לעבוד רק ב22:30 . אפילו אם חבר שלי (אהה כן יש לי חבר חדש ... בלע בלע סיפור ארוך שולי יצויין בעתיד ... רואה כתבתי עליך ...) יבוא לאסוף אותי מהעבודה וישר אני אלך להיתקלח ולהתלבש  ונצא מייד ב11, עדיין עד שנגיע לשם יהיה כבר 12 ... כל כך מיותר..

ושלא לדבר שלא יהיה לי כוח להיות מוקפת בהרבה אנשים , או יותר מידי רעש, או להישאר ערה יותר משעה 1...

אז אני צריכה להודיע לה שאני לא אבוא...

אוף אין לי כוחות !!!

נמאס לי !!!

 אני רוצה להפסיק !!!

תודה לאל חודש הבא בראשית !

נראה לי שבשבוע של בראשית אני אקח את כל השבוע לנפוש לי ... אני צריכה חופש ... צריכה להירגע...!!!

ועכשיו אני צריכה לשחרר צעקה אחרונה ... :

אההההה !!!!!

אוקיי אני כבר מתייאשת , כל חודש אני אומרת לעצמי החודש אני אחסוך !

כן אומנם הגדלתי את ההו"ק של החיסכון ל1000 לחודש אבל אז אני בקושי שורדת בחודש..

אני כבר לא יודעת למה אני מנסה לחסוך .

תואר, כבר לא נראה בכלל באופק, חו"ל ממש לא.

לעזוב את הבית...? לאן ?

אני עכשיו מחפשת עבודה שניה בשביל לממן את עצמי ..

ביום ראשון אני הולכת לראיון בארקפה בכפ"ס אם אני אתקבל זה יכול להיות סבבה רק שאני מקווה שאני אשרוד עם שני העבודות ושעדיין ישארו לי מעט חיים.

אני רוצה להספיק הכל.

ובנוסף להכל יש לי את שני הפרויקטים על הראש שלא מתקדמים !!!

יש לי חודש בלבד לסיים הכל ... אני לא אספיק בחיים !

אלכס לפני שבוע עשה לי מן חצי שיחה של הוא מאמין שאני מסוגלת ליותר ושאני יכולה לעשות את הפרויקטים הללו. הלוואי והיה לי את האמון שיש לו בי .

כל יום אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מייד אחרי העבודה אעבוד על הפרויקט . זה לא הולך ..

גם כל יום אני אומרת שאני אלמד לתאוריה ... זה גם לא הולך ...

אני רוצה לסיים עם הרישיון הזה אבל התאוריה הזו זה סיוט !

מאז ההיכשלות האחרונה והראשונה אני מפחדת כל הזמן .. טעות אחת הפרידה ביני לבין המעבר ..!

אני מרגישה כמו מפגרת שלא תעבור אף פעם. מן פחד שתוקף אותי עכשיו שלא יהיה לי רישיון לעולם.

ובנוסף לכל התביעה. למרות שהיא אינה תביעה עדיין ... אני מחכה לשמוע עדיין המו"ד ... הוא הגיש לפני קצת פחות מחודש את הקשה לצילום התיק ... אני מקווה שמישהו באמת קיבל אותה שם ושזה לא יתעקב יותר מידי ...

אני רוצה להיות אחרי כל זה ...

אחרי הלימודים , אחרי הרישיון , אחרי התביעה .

להרגיש טיפה שהחיים שלי מסתדרים .

בנתיים אני שומעת מכל העולם ויותר ממחצית החברים שלי שהם עוזבים בקרוב לחו"ל לעבוד וללמוד וכולי .

זה מדכא , כמעט כולם הציעו לי להצטרף ותמיד צלי היא התשובה הקבועה: ומה עם הלימודים שלי ? הרישיון? התביעה?

אני תקועה בארץ.

כולם מגשימים את החלומות שלי ואני כאן.

מחפשת רגע של שקט ...

אני צריכה חופש .

חופש מוחלט ...

חודש הבא סוף סוף בראשית ... למרות שאחרי בראשית נראה לי שאני אצטרך עוד חופש לרגליים שלי שבטח יסבלו יותר...

אני צריכה לנפוש קצת מכל הדברים הללו .. שבוע בשקט , בים המלח או בצימר בצפון בשקט ...

אבל כמו שאני מכירה את עצמי רוב הסיכויים שזה יקרה אם בכלל זה יהיה אולי אולי באוקטובר...

כבר התייאשתי.

אני רוצה שקט כמה ימים ...