היקום על פי עוז

אחד הדברים שהכי חסרים לי פה, הם השותפים שלי לכדורסל. חברים שאני משחק איתם כבר מגיל 13, חברים שיתווספו במשך הדרך, או סתאם הישראלים שבספורטק, אלו שמגיעים עם כל הלב והנשמה, וניצחון בשבילם זה צורת חיים, לא רק משחק.

בשביל להשלים את החוסר הזה, שידכה אותי אמא של אישתי עם בן של חברה שלה. ילד מקסים מאד, בגיל 16, שלוקח אותי לשחק עם החברים שלו פעם בשבועיים בערך. החבר'ה שלו הם כמובן ילדים בני 16, וככה אני מוצא את עצמי בכל חווית כדורסל כזאת בחזרה לתיכון.

זה מתחיל בנסיעה לשם, הם אוספים אותי מהבית, ואני נכנס לאוטו שבו ילד בן 16 נוהג ברכב שלא הייתי מאשר לאף אחד לנסוע בו למעט זקנים שאוהבים ליסוע לאט. שניה אחרי שאומרים שלום מתחילה המוסיקה, לזה שנוהג (ר') יש מסך וידאו כזה שיוצא מהמערכת ואפשר לראות את הקליפ של השיר, ככה שהוא מחלק את הקשב שלו יפה מאד בין הפלאפון, המוסיקה, הקליפ ופעם בכמה שניות בכביש. בכל מקרה, המוסיקה היא מוסיקת ראפ כבדה, אם מלא מלא קללות, והווליום של הקליפ הוא כל כך חזק, שכל פעם שר' עונה לפלאפון הוא מנמיך את הווליום לגובה שאני שומע ברכב.

שמגיעים לאולם כדורסל, אני בדרך כלל לא שומע כמה דקות, ואז מציגים לי את החבר'ה. בגלל שכולם בני 16, הם מרביצים אחד לשני לכמה דקות, מראים את התוצאות האחרונות של החדר כושר, מרביצים אחד לשני עוד קצת, יורדים אחד על השני עד שזה ממש ממש לא מצחיק, ואז מתחבקים ומתחילים לשחק. היום, אפילו ניסו לצחוק קצת איתי, אבל ישר אמרתי להם (כולם ילדים של ישראלים) שאני בן 28, שהייתי בצנחנים ושאני לא אוהב בדיחות כאלה, אז לקחו קצת אחורה.

המשחק עצמו הוא ברמה גבוהה, החבר'ה פה יודעים לשחק, אבל זה בכל זאת לא כמו בארץ. שהייתי הולך לשחק בספורטק, כל משחק היה נראה כאילו זה הדבר הכי חשוב שיש בעולם באותו רגע, אנשים היו דוחפים, ומתאבדים על כל כדור, שלא נדבר על זה שכשהם מפסידים הם לוקחים את זה מאד קשה (לפעמים קצת קשה מדי), פה, אולי בגלל התרבות אולי בגלל הגיל של החבר'ה, נראה כאילו הנצחון הוא לא ממש חשוב, ואנשים מוותרים לעצמם ברמה שגורמת לי לרצות להרביץ להם תוך כדי משחק, שיפסיקו לשחק אותה כאילו הם מתאמצים ויתחילו להתאמץ.

בכל מקרה, מ' ור', שני הילדים שלוקחים אותי הם מקסימים. הם בהתחלה לא ידעו איך לסווג אותי, בתור מבוגר או צעיר, אז הם לא ממש דיברו לידי, אבל עכשיו הם כבר רואים בי חבר (ואפילו הזמינו אותי למסיבה של התיכון שלהם, מה???) אז הם מדברים חופשי לידי, וללא ספק, תיכון, זה אותו דבר בכל העולם, קבוצות של ילדים, שמלוכדות ביחד ופשוט עושים כלום עם הזמן שלהם, עושים כלום, אבל נהנים כמו מטורפים.