היקום על פי עוז

כששאלו את צ'רצ'יל מה הוא חושב על שיטת הדמוקרטיה הוא ענה "דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו". ישראל של 2005, היא כנראה מה שצר'צ'יל חשב עליו.

 

מערכת הבחירות הקרובה היא קריטית, לכלכלה הישראלית, למצבנו במפה המדינית, למצב העולמי בכלל ולחיים שלי בפרט.

אבל למרות זאת, מאז שהודיעו שהבחירות בפתח, הכותרות שרצות בתקשורת גורמות לי להיזכר במשפט המקומם של צ'רצ'יל ולחשוב שהוא כנראה ידע על מה הוא מדבר. שהסיבה לבחור מפלגה הופכת להיות מאיזה מוצא מנהיגי המפלגות, מישהו צריך להרכין את הראש ולהתפלל שהכדור הזה לא מתגלל מהר מדי.

 

בבדיקה זריזה, ניתן לקבוע כי במקום לבחור את האנשים שמתמודדים לכנסת הבאה, צריך לבחור אנשים שיחוקקו חוקים אמיתיים, כאלה שירחיקו מתמודדים כמו הנוכחים מהפוליטיקה. אבל אני קצת דורס את החבר'ה הטובים (ויש כאלה) עם היציאה הזאת, אז לא כולם כמובן. 

 

אז בוא נראה, למי שווה להצביע? לפרץ? הייתי עושה את זה, לולא הצביעות הזאת שלו, אני חושב שהוא יודע מעולה שאי אפשר לעמוד בהבטחות שלו, ולא כי אנחנו לא רוצים לתת כתף לעניים, אלא כי אין לנו כסף. גם לפנסיונרים היינו שמחים לתת הרבה יותר אבל כמו שהוא יודע היטב, כשנגמרו הכספים בקופות הפנסיה (בצורה מבישה ביותר ובאשמתו) לא היה ניתן לחלק את הסכומים כפי שהובטח (למען הצדק וההגינות) אלה היה צריך לחתוך את התשלומים כי אין מספיק כסף לעמוד בהם. לא הוגן, אבל אי אפשר להדפיס כסף, ניסינו כבר (למרבה הגיחוך), זה לא עבד.

 

לביבי, הייתי מצביע בשביל הכריזמה, אבל עושה הרושם שמה שחשוב לו הוא להיות ראש ממשלה ולא שיהיה טוב. הוא לא מפסיק לרקוד, וכל צעד שלו נראה כאילו נועד בשביל איזה תוכנית מניפולטיבית שהוא מתכנן, ואין לי חשק שמישהו כזה ינהל פה את המדינה. (שלא נדבר על הדעות שלו, אבל זה כבר סיפור אחר).

 

ואז נשאר את שרון. "שרון מושחת" יצעקו לי לוחמי הצדק והדמוקרטיה. "כולם מושחתים" אני אצעק להם בחזרה אבל שרון הוא שונה. אם יש חיה פוליטית שלא תעשה את המעשים שלה בשביל לצבור כח והון, הרי היא תהיה בצורת פוליטיקאי בגיל מבוגר מאד (קרוב ל-80) שכבר צבר מספיק כח, מספיק כסף, ונמצא בעמדה כזאת שחשוב לו שההיסטוריה תזכור אותו לטובה. למי שמתקומם לכך שהוא עושה את זה בשביל ההיסטוריה העתידנית, אני אומר למי איכפת? בשביל שההיסטוריה תאהב אותך אתה צריך לעשות את המעשים הנכונים, לי רק חשוב שיעשו את המעשים הנכונים.

 

כולם מושחתים, וכולם יודעים את זה. אבל שצריך לבחור מנהיג צריך לבחור מישהו שיוכל לפחות לעמוד בכמה דרישות:

 היום, עם האופציות שיש למדינה הזאת, מי הכי פחות גרוע? מי יעשה הכי פחות נזק? מי הוכיח שהוא מסוגל להנהיג הכי טוב? מי באמת מסמל את מה שרוב העם השפוי חשוב? ומי באמת נמצא במצב כזה, שהאינטרסים האישיים שלו כבר לא משחקים תפקיד, אלה טובת המדינה עומדת מול עיניו?

 

אני מאמין בלב שלם, שרק אדם אחד עונה על כל השאלות האלו, והוא רק אריק שרון. אותו אריק שכל השמאל לא סבל, אותו אריק שכל הימין לא סובל, אותו אריק שעושה את מה שהוא מאמין בו, את מה שהוא חושב שנכון לעשות. לא, הוא לא צבוע, והוא לא שיקר לאף אחד. לפני חמש עשרה שנים, שהאוכ' הפלסטינאית בארץ ישראל הייתה פחות ממחצית האוכ' שנמצאת בה היום, הדרך של אריק הייתה הדרך הנכונה, דרך שעסקה בתחרות על ארץ ישראל. אבל בחמש שנים האחרונות הוא התעורר, הוא קלט שלא רק שהפסדנו בתחרות ההיא, אנחנו מפסידים בתחרות על דעת העולם, אנחנו מאבדים את מערכת הערכים הגבוהה שאיפיינה את החברה שלנו, ובנוסף, אנחנו מפסידים בתחרות על ההתיישבות בגליל ובנגב, ולכן הוא שינה את הדעות שלו. כשהמצב משתנה, דעות משתנות, אין בזה שום פסול, ואלו שמסוגלים לראות ולהשתנות, הם בדיוק אותם מנהיגים שאני רוצה שיכריעו בעתיד העם שלי. 

 

דבר אחד בטוח, בימים אלו, שרוניאדה שולטת בפוליטיקה הישראלית, הכל עושה הרושם סובב סביב אדם אחד.

 

ולסיום הימור: שרון ייקח ובגדול, אמנם ניסיון העבר מעיד אחרת, אבל המצב קריטי מדי, והיהודים חכמים מדי, יהיה טוב!.