היקום על פי עוז

אז זה מה שהייתם עושים אם הייתם מוצאים את עצמכם על אי בודד בקבוצה של שורדים:

הדבר הראשון יהיה לוודא שהעבודה תהיה הכי יעילה שאפשר, ולכן יגיעו כולם למסקנה שצריך לבחור הנהגה. אחר כך, יחלקו את כולם לקבוצות, קבוצה שתיבנה מחסה, קבוצה שתמצא אוכל, קבוצה שתחקור את האי, קבוצה שתבנה כלי הגנה, ובשלבים יותר מתקדמים, קבוצות שיבנו מערכת חוקים, ערכים, וחינוך. על מנת לשרוד יהיה ברור, שיש תפקידים שצריך לעשות כל יום, ורוב הסיכויים שייבנו איזה שהיא תורנות שחלוקת העבודה בה תהיה הוגנת.

מכיוון שכולם נמצאים בשיגרה שונה מזאת שהם רגילים לה, כולם יסכימו שככה צריכים הדברים לעבוד כאשר מה שחשוב הוא לישרוד.

אני אישית לא מבין מה ההבדל בין להיות באי בודד לבין לחיות בחברה. אולי בגלל שעל אי בודד הקבוצה יותר קטנה כולם חייבים לתת את שלהם. אבל במציאות, האי הבודד הוא בדיוק החיים שלנו כאן, רק שעברו הרבה מאד שנים מאז שקבוצה קטנה התחילה את כל העסק הזה, ובגלל כמות האנשים, יש הרבה אבטלה סמוייה, וההנהגות לא ממש דואגות לכולם, אלה יותר לאלו שקרובים יותר לצלחת.

ומה איכפת לי מכל זה? איכפת לי כי מעניין אותי מה התפקיד שלי בכל הסיפור הזה. נגיד, באי בודד ברור לי שהייתי מאלו שבונים את המחסה, או מחפשים אוכל. אבל בחיים שלי, איפה אני נכנס?

אז אפשר לשכוח מכל מה שרשמתי כאן, ולחשוב על ההישרדות הקטנה שלי. בעולם הזה צריך כסף בשביל להשיג דברים, ולכן צריך לעשות הכל בשביל להשיג כסף. לכן אני אחשוב על רעיון שיביא לי כסף, ולא ממש יהיה איכפת לי איך זה משפיע על אחרים, או אם זה חוקי, או פוגע באחרים. העיקר שיהיה לי. מכיוון, שכסף הוא משחק סכום אפס, כלומר אם לי יש יותר, למישהו אחר צריך להיות פחות, אני אצתרך לחשוב על שיטות לקחת את הכסף מאחרים.

מצד שני, אני יודע שאם כולם ייעשו את זה, יהיה סיוט, ואם גם אני אעשה את זה, בסופו של דבר כולם יעשו את זה, אז עדיף להימנע מלהצתרף לגל כזה, ולחפש משהו הגון לעסוק בו.

לכן אני אחפש רעיון, שאכן ישיג לי כסף, אבל גם שייך למאמץ החברתי להישרדות כל הגזע האנושי, בכך אם אני אמכור דברים שאנשים באמת צריכים אני אכן יוכל לפרנס אותי, וגם לתמוך בחברה שלי. אבל, צריך להודות בזה, לחיות בצורה כזאת הוגנת, קשה מאד. ובדר"כ לא מספיק, חייבים לעקם קצת את החוקים מדי פעם, למכור קצת יותר ביוקר מה ששוה פחות, לחתוך קצת בשירות הלקוחות שלי בשביל לחסוך זמן וכאלה.

מצד שני, אם אני אעשה את זה, כולם ייעשו את זה, ואז כמו שאני דופק, ככה אני נדפק. לא ממש שווה לי את זה.

אז נשאר לי לחשוב על מוצר, כזה שאנשים צריכים, שאני מוכר כי זה תורם למאמץ החברתי, לא חותך איפה שקשה ועדיין מצליח לפרנס אותי בכבוד, ומוצרים שכאלה אין הרבה.

אני את שלי החלטתי. בחרתי מוצר שבאמת משרת אנשים, אין לי שום תוכניות לחסוך בהוצאות שלי ולא לתת את מה שאני מבטיח. אבל, מרבית האנשים יחשבו שאני תמים, שהולך על חבל דק בגובה של 100 מ'.

אני מסכים, זה באמת מה שאני עושה. אבל אני באמת מאמין שאין מה לעשות, אני בא ממדינה, שאדם לאדם הוא זאב, ולדעתי הסיבה העיקרית לכך היא מה שכתבתי עליו בפוסט הזה.

לכל אלו שחושבים שאני תמים ומעופף, אני חייב להודות שאני מסכים. אבל יש עוד נקודה שחשוב שתחשבו עליה. אי אפשר לשקר את הילדים שלכם, הם יראו איך אתם תתנהגו ויהפכו להיות כמוכם. אם זה מה שבא לכם לייצר עם החיים שלכם, ילדים מושחתים, אז בהצלחה. אני מעדיף למות עני.