לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

היקום על פי עוז


"מה שחשוב באמת זה לא להפסיק לשאול." אלברט אינשטיין.

כינוי: 

בן: 48





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2005

כריסמס באל אי


יש שיגידו שכריסמס נועד בשביל לחגוג את הולדת ישו. יכול להיות, אבל בארצות הברית שאני רואה, כריסמס חוגגים שהכלכלה תהיה חזקה יותר, ואז תהיה סיבה לחגוג גם שנה הבאה.

הכל נראה קשור לקניות בחג הזה, כולם קונים כל הזמן, וברדיו מדברים רק על המבצעים המיוחדים, קידום המכירות של החברות פה ממש מוצלח, כי מלא אנשים מדברים על הסייל שפה ועל הסייל ששם, והקטע היפה (אני ממש אוהב את זה), הוא שכולם באמת קונים מתנות לכולם. איזה כיף זה, (במיוחד בתור ילד) לקום בבוקר ולגלות מתנות מתחת לעץ ששמו באמצע הסלון שלך! ממש ממש יפה.

אולי הדבר הסימובלי ביותר בחג הזה- סנטה קלאוס- מסמל בדיוק את מה שאני כותב עליו.

כולם מכירים את הדמות של סנטה קלאוס (הדמות כנראה הומצאה בתחילת המאה ה-19) עם הפרווה האדומה לבנה, והכובע המוזר ורוב האנשים יודעים שמראה הסנטה קלאוס הנוכחי הוא בעצם המצאה של חברת קוקה קולה. למי שלא יודע,  בשנת 1930 חיפשה חברת קוקה קולה דרך לעלות את המכירות שלה בתקופת החורף הקשה (מבחינתה), הפתרון שהחברה מצאה היה לפנות למאייר שייציר בשבילה ציורים של סנטה שותה קולה, ובכך בעצם להתלבש על החג כמקדם מכירות. המאייר היה הדון סנדבלום, וההיסטוריה תזכור אותו בתור זה שצייר את הדמות הידועה של סנטה קלאוס, כמה תמונות שהוא צייר:

 



 

דרך אגב, כבר קראתי מאמר שטען בתוקף שקוקה קולה לא הייתה מי שבאמת המציא את הדמות הזאת, והגירסה הסופית של סנטה קלאוס התעצבה כבר ב-1920, עשר שנים לפני שקוקה קולה עשו את זה. אבל עם אוצר שיווקי שכזה, ועם העוצמה שיש לקוקה קולה, אני די בטוח שבלי קשר למה שהיה כתוב במאמר ההוא, ההיסטוריה תזכור את זה לקוקה קולה.

 

דרך אגב, ניסיתי לבדוק את אמיתות המאמר, אבל לא הצלחתי למצוא הוכחות שסיפקו אותי, לכן וויתרתי על זה. מה שכן מצאתי זה כמה תמונות של סנטה שמראות א התגלגלות העינינים עד למראהו הנוכחי:

נתחיל בתמונה מ-1849 :                            תמונה מ-1881:

 

 

 

מבחינתי, אפשר להגיד שאני הולך להרגיש מאד את החג. אני אמנם לא ממש הולך למרכזי הקניות (שזאת הדרך הטובה ביותר להרגיש את החג), אבל מסתבר, שהשכונה של ההורים של קרן, ידועה מאד בשל איך שהתושבים בה מקשטים את  הבתים שלהם. מדובר בארבע רחובות, שכל רחוב ידוע בייחוד אחר, (אנחנו נקראים רחוב סוכריות על מקל), ככה שהרבה מאד מהבתים מסביבנו מקושטים בצורה מדהימה, מנורות שיוצרים צורות שונות, חבלים בגינה שהצורות (סנטה והחבורה שלו, ועוד דמויות חג שאני לא ממש יודע מי הם) זזים על החבלים, ונראה כאילו בכל הרחוב יש קרנבל. נשמע נחמד אה? כמעט נחמד. בגלל שהרחוב הוא כזה, מגיעים לפה המון אנשים לראות את הבתים. ככה ששבועים לפני הקריסמס, ברגעים אלו ממש, יש תנועה רצינית ברחוב שבו אנחנו גרים (בדרך כלל, אין רכב!). ברגע שמחשיך אי אפשר לצאת מהבית, כי רק להגיע לצומת הקרובה ייקח לנו כמה דקות. כבר הסבירו לי, שבשבועות הקרובים אנחנו נהיה חייבים להיות בבית לפני השקיעה, אחרת החזרה הביתה מתחילת הרחוב בלבד, תיקח לנו חצי שעה.

אבל זה ממש ממש יפה, אז בשבילי, פעם ראשונה, זה ממש נחמד.

דרך אגב, קרן ואבא שלה החליטו שהם גם רוצים לקשט, בהתחלה הרמתי גבה, כי מה לנו ולחג הזה. אבל אז אבא שלה אמר שהוא רוצה לבנות חנוכיה ענקית, והתחיל לדבר על קישוטי חנוכה, שיכול דווקא להיות נחמד. אם הם ייעשו את זה, אני אשים תמונה.

נכתב על ידי , 6/12/2005 07:17  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



18,554
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוז בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוז בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)