היקום על פי עוז

אני חושב שמרבית האנשים מאמינים שלאוניברסיטאות יש בלעדיות על ידע ושהדרך היחידה לרכוש ידע היא לעבור דרך האוניברסיטה. לא מבין למה ההשכלה הגבוהה בנתה לעצמה דימויי כזה גבוהה. בסופו של דבר כל התארים הראשונים בנויים ממרצים שמסבירים את מה שהם קראו בספרים של אחרים (אני לא מדבר על תארים מיקצועיים). זה לא שהמרצים מסבירים את מה שהם המציאו, הם מסבירים את אותו החומר בדיוק שנמצא בעשרות ספרים שונים, כאלה שאפשר להשיג כבר מחר, ולקרוא עד סוף השבוע הזה כבר.

בזמן שעשיתי את התואר שלי, יצא לי להרהר בנושא לא פעם, מאז כמעט ושכחתי מזה, ובשבוע שעבר נזכרתי בזה שוב כאשר קניתי לעצמי את הספר "wealth of nations" של אדם סמית'. הספר הוא ספר על הכלכלה הקפיטליסטית שנכתב בשנת 1776 ומזוהה בתור "התנ"ך" של הקפטליסטים. המוכר בחנות שכנראה רצה להיות נחמד, שאל אותי אם אני לומד כלכלה, ועשה לי פרצוף כזה של הזדהות. אחרי שאמרתי לו שאני קורא את הספר בשביל הכיף, הוא שינה את פרצוף ההזדהות שלו ואמר לי שהוא קרא את הספר שהוא היה באוניברסיטה ושהוא לא היה ממליץ למישהו לקרוא את זה בשביל הכיף, ישר חזרו לי הזיכרונות לגבי הנושא. אני כמובן לא קורא את זה בשביל כיף טהור. אני מנסה להבין כמה מהמהלכים הכלכליים של ארצות הברית ושל הכלכלה העולמית וכרגע חלק גדול מזה מבוסס על אותה תיאוריה של אדם סמית', אז אני מרגיש צורך לחזור אחורה בזמן ולראות מה הייתה כוונת המשורר.

הזמנים משתנים, והוויכוח אם הדברים נעשים טובים יותר או רעים יותר הוא וויכוח שלעולם לא ייסתיים. שאני עונה על השאלה הזאת, אני בוחר להתרכז בעיקר בנושא הידע בשביל לאמץ לעצמי את האמונה שהדברים בכל זאת משתפרים. למרות שאני מודע לכך שמאז תקופת הנאורות ישנה ירידה משמעותית בתפוקות הידע של האנושות, אני מאד מרוצה מ"אמצעי הייצור" שלנו בתחום הזה ולכן למרות ההרעה כביכול אני חושב שיש לנו את היכולת להיכנס למגמה טובה ואני רוצה להיות אופטימי. מה שאני מדבר עליו, מה שמדהים בתקופה שלנו, ואחת הסיבות להערצה שלי לאינטרנט הוא שכל נושא בעולם נמצא במרחק של עשר שניות מהמחשב שלנו. אין יותר תירוצים, מי שרוצה ללמוד ולדעת, יכול. כבר לא צריך לשרוף שעות על גבי שעות בספרייה, לא צריך למצוא זמן מיוחד בשביל זה. כולם יכולים לעשות את זה, כולם יכולים להשקיע עשר דקות ביום, לא יותר מזה, בשביל ללמוד משהו חדש, משהו אמיתי. עכשיו רק צריך לשנות את הגישה שהידע שייך לאוניברסיטאות, בדיוק כמו ששינו את הגישה שירקות קונים רק אצל היירקן.

אני תמיד חשבתי שהתפקיד של המרצים באוניברסיטה (ובכך גם הצורך של אותם גופים להשכלה גבוהה) הוא הבחירה של הנושאים והספרים שאדם צריך לקרוא בשביל לשלוט בנושא מסויים. חוץ מזה, תמיד מצאתי את השיעורים עצמם כביזבוז של זמן. סימסטר שלם מתעסק לא פעם בחצי ספר שאפשר לקרוא בשלוש שעות. יותר מזה, אם מישהו (כמו שאני הייתי עושה) קורא את כל הספר, ולא רק את החלקים שהמרצים בחרו להתעסק בהם, אז הוא מקבל את כל התמונה, ו"יתקע" פחות על דברים שהוא לא מבין, כי במרבית המקרים (ויצא לי ללמד אנשים אחרים יותר מפעם אחת) אנשים נתקעו כי היה חסר להם אינפורמציה, אינפורמציה שהמרצה רצה שייקחו כ"אקסיומה" או כהנחה, אבל האקסיומה לא הייתה הגיונית בעיניהם והפריעה להם להבין את הכל.

אחרי שסיימתי את התואר, הגעתי למסקנה שאני חייב להתחיל ללמוד באמת. עשיתי לעצמי רשימה של כל הנושאים שמעניינים אותי, והבטחתי לעצמי שאני יעבור תחום תחום ואלמד את המאקרו שלו. אני אנסה להבין מה השאלות שהחוקרים באותם תחומים עובדים עליהם, לא את התשובות, אלא כרגע רק את השאלות. לאחר מכן, התחלתי להיכנס קצת יותר לעומק לתוך התחומים שאני אוהב במיוחד. מאז אני קורא בלי הרף, מאז שהפסקתי ללמוד באוניברסיטה, אני ממשיך עם הסימסטרים שלי. כל חצי שנה היא סימסטר בשבילי, ולכל חצי שנה יש לי רשימה של ספרים שאני צריך לקרוא בשביל לרכוש את הידע שייאפשר לי בעתיד לרכוש ידע אחר, עד שאני אוכל להגיע לרמה שאני אוכל להתחיל ליצור בעצמי.

אם יש משהו שצריך לשנות במערכת החינוך הנוכחית היא שאנחנו לא מלמדים איך ללמוד, אנחנו מנסים לדחוף חומר לאנשים אחרים ומבזבזים את רוב הזמן של הפיתוח בתחום באיך לעשות את זה. מה שבאמת צריך לעשות, הוא לקחת ילדים מגיל קטן ופשוט לשכנע אותם שבשביל ללמוד צריך לקרוא, אם תקרא תבין. צריך להבהיר לכולם שככה הדברים עובדים. אין צורך במתווך בין ידע לאנושות, יש צורך בהכוונה, אבל אף אחד לא צריך מרצה בשביל להבין את מה שכתוב בספרים. המערכת הנוכחית משכנעת אנשים שהם לא מסוגלים להבין שהם קוראים לבד, הם צריכים מישהו שיסביר להם. לדעתי, הם צריכים תוספת ביטחון, קצת יותר חוצפה, זה הכל. מי שמגיע עם הגישה שהוא לא יכול, באמת לא יכול. מי שמגיע עם הגישה שהוא כן יכול הוא כן יכול, ובעיניי זהו סוף הסיפור. ברור שאי אפשר להתחיל עם תורת הייחסות של אינשטיין, אבל אפשר להתחיל עם ספרים יותר פשוטים, כל מה שצריך הוא ללכת ל-GOOGLE, לכתוב "איך ללמוד ..." ואלפי אתרים יציעו לכם עזרה בחינם. הדבר היחידי שהוא קצת מקשה, הוא שיותר קל לעשות את זה באנגלית. אבל עדיין, אפשר לעשות את זה גם בעברית.

ידע הוא דבר חשוב מאד. גם כי, אם יותר אנשים יבינו דברים לעומק יהיה אפשר להרחיב את המחקר והפיתוח, אבל זה רק הקצפת. הדובדבן האמיתי הוא שאם יותר אנשים יתעסקו בידע, יותר אנשים יבינו שהדברים אף פעם לא פשוטים כמו שהם נראים ממבט ראשון. יותר אנשים יבינו שבחיים האלה חייבים גם לחשוב, לא רק להשתמש ברגש, ויותר אנשים יוכלו "להתפלא" מהעוצמה של העולם שאנחנו חיים בו וממערכת החיים בכלל. אם יותר אנשים יגיעו לרגע הזה, יותר אנשים יירכשו כבוד כלפיי החיים, ויהיה פחות מקום לשטיפת מח דתית או שטיפות מח של שנאה על בסיס אחר. אני מקווה שהאינטרנט ייעשה את שלו, בינתיים הוא מהווה מראה נהדרת למין האנושי. אם הענפים שהכי מתפתחים בעזרת הטכנולוגיה הזאת הם הימורים וסקס, אז אפשר להבין קצת יותר טוב, איך העולם הזה עסוק במלחמות כל הזמן. הייצר החייתי הוא הייצר השולט, לא משנה מאחורי איזה ערך נעלה הוא מסתתר הוא מוצא את דרכו לשלוט. צריך להפשיל שרוולים ולהמשיך לדחוף את כולם לעבר תרבות יותר גבוהה, יש הרבה עבודה, יש את הכלים לעשות את זה, עכשיו רק צריך למצוא את האנשים שישקיעו את הזמן שלהם בלעשות את זה.