היקום על פי עוז

העובדה שכל תרבות קדומה, המצרית, הסינית, העברית ועוד, האמינה שהממלכה שלה נמצאת במרכז העולם, תמיד גרמה לי לחשוב שאני חייב להיזהר ולא ליפול לטעות שהם נפלו אלייה ולדעת שאני לא מרכז העולם. העובדה שכאשר האנושות הבינה שהעולם הוא עגול, כלומר אין מרכז עולם, היא התחילה להאמין שהעולם נמצא במרכז הייקום ושהשמש מקיפה את כדור הארץ, תמיד הזהירה אותי והזכירה לי שגם אם תפיסת המציאות שלי תשתנה יום אחד, אני עדיין חייב לזכור שאני לא מרכז הייקום.

האשלייה שאני כזה קטן וחסר משמעות איימה לכבות אותי, גרמה לי להיות רציונלי מדיי, ולהיכנע לשטיפת המח שהחברה המערבית עוברת מאז תקופת הנאורות, מאז שהאנושות נאלצה להיות רציונלית מדי על מנת להחליש את כוחה של הכנסייה.

בשבועות האחרונות התעוררתי, פתאום הבנתי שתפיסת העולם שלי שגרמה לי להאמין שאני חסר השפעה על כיוון הגורל שלי, הייתה תוצאה של עיוות של הרציונליות, שנבעה מפחד מכוחה של האמונה. בעידן של הקוואנטום פיסיקה, עידן שבו תוצאות הניסויים מושפעות ממחשבות החוקרים, ואנחנו נשארים עם מסקנות מוזרות שהכל הוא תוצאה של הסתברויות, אין יותר מקום לרציונליות המוחלטת. בעידן שבו המתח, והדיכאון הם מגפות לכל דבר, בעידן בו הכסף והחומר מהווים מטרת חיים לכל כך הרבה אנשים, והפחד מתבטא באלימות שרק הולכת וגוברת, איך אפשר בכלל להאמין שהדרך שאנחנו הולכים בה היא רציונלית?

כבר כתבתי בעבר שלהאמין שאלוהים קיים זה דבר לא רציונלי בדיוק כמו להאמין שהוא לא קיים. בשני המקרים אנשים לא באמת יודעים הם מאמינים, ומבחינתם, אמונה היא דבר לא רציונלי. נפוליון היל גרם לי להבין כי אמונה היא בסך הכל תוצאה של חזרה על אותו משפט למשך עשרות פעמים, עד אשר התת מודע שלנו משוכנע בצידקת המשפט הזה ומספק לנו את תחושת האמונה. אנחנו יכולים להאמין במה שאנחנו רוצים, אנחנו פשוט צריכים לשטוף לעצמנו את המח.

בשלוש מאות השנים האחרונות עיוותנו את משמעות האמונה, הרציונליות המעוותת עלתה לנו לראש ובסופו של דבר אמונה הפכה להיות דבר "לא רציונלי". האבסורד במשפט האחרון הוא שאנשים שחושבים ככה, לא באמת יודעים מה הם אומרים, הם לא יכולים להוכיח את זה, הם פשוט מאמינים בכך, הם משתמשים באמונה בשביל להוכיח שהאמונה היא דבר לא רציונלי.

יש רק רציונל אחד שאני מסוגל לחשוב עליו, לבחור תמיד את הבחירה שמביאה לנו הכי הרבה תועלת בטווח הארוך. מכיוון שהבחירות שלנו בחיים הן בחירות בין אמונות שונות, האמונה היא לא דבר לא רציונלי, היא בכלל לא קשורה לנושא.

מאז שהבנתי את הנקודה האחרונה החיים שלי השתנו, גם עם המעטפת החיצונית נשארה אותה מעטפת, הרוח שלי התרוממה, ולמרות שאני חי באותו מקום שחייתי לפני כן, אני מרגיש שאני חי בעולם אחר לגמריי. פתאום קלטתי שגם אם אני לא ממוקם במרכז העולם, בשבילי אני כן מרכז העולם. פתאום תפסתי שאני הבורא של העולם שלי, וכל דבר שאני רוצה אפשרי, כל עוד אני מאמין שהוא כזה.