היקום על פי עוז

האבסורד הוא שאנחנו בורחים ככל יכולתנו מהזדמנויות ואז מקטרים שאנחנו תקועים באותו מקום.

הזדמנות היא לא רק מסיבה טובה בה אפשר להכיר אנשים מעניינים שיכולים לעזור לך, זה לא רק רעיון עיסקי או הצעת עבודה מפתה, הדברים האלו הם רק חלק קטן מההזדמנויות שאנחנו נתקלים בהם. הזדמנות היא האפשרות לצמוח, והיא מתרחשת בדיוק ברגעים שבהם אנחנו חושבים שאנחנו נתקעים, ברגעים שאנחנו משוכנעים שהדברים הלכו לנו לכיוון הלא נכון.

במרבית המקרים אנחנו מנסים להתפטר מההזדמנויות, ומעדיפים לבחור להיכנס למעגל הרחמים העצמאיים. אנחנו עושים את זה כי ההזדמנות גדולה עלינו, אנחנו עוד לא מוכנים בשבילה, ומכיוון שאנחנו בוחרים בדרך הפחד, אנחנו מחפשים סיבות להצדיק את הרגש הרע שיש בנו, ואז רואים את כל אותם דברים קטנים וחסרי משמעות שלא בסדר בחיים שלנו, נטפלים אליהם ומרגישים עצובים וחלשים.

כמה פעמים בחיים שלכם חשבתם ש"סוף העולם" הגיע,שעל זה אי אפשר לעבור לסדר היום ושום דבר משמעותי לא קרה? הזמן עבר ואיתו הבעיה. הקושי, או יותר נכון ההזדמנות, מגיע אלינו כאשר אנחנו רוצים לעבור לשלב הבא בהתפתחות שלנו, ועל כן צריך לראות אותו בתור אמון כושר לא בתור דבר רע. בדיוק כמו שבעולם הפיסי אנחנו צריכים להתאמן על מנת לחזק את הגוף שלנו, כך גם בעולם הנפשי, עלינו לחזק את היכולות שלנו להתמודד עם מצבים שונים על מנת להתחזק, ועל כן החיים מביאים אותנו לסיטואציות בהן אנחנו צריכים להתאמץ ולקבל דברים שהאינסטינקט שלנו מתנגד להם למרות שהם לא מאיימים על הקיום שלנו בשום דרך.

זה מתבטא בבוס שמרגיז אותנו, בבן זוג שמציק לנו, בהורים שמפריעים לנו, או בסתם חבר שלא בסדר איתנו, אבל כל הדברים הללו הם חסרי משמעות בפני עצמם. הם קורים לנו כדי שאנחנו נצמח, הם שם כדי שאנחנו נעצור לשנייה, ובשקט ובשלוה נחשוב לעצמנו "איך יכול להיות שמה שאדם אחר עושה יכול להזיז אותי משלוות הנפש והאושר שלי?" התשובה כמובן נמצאת בגוף השאלה, צריך רק לזהות מה מרגיז אותנו אצל האדם השני ולהבין שגם בך יש את התכונה הזאת, ברגע שתבין שיש בך את התכונה הזאת ותאמץ לעצמך את אחד המשפטים החכמים ביותר שאי פעם נאמרו "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך" פתאום תשים לב שהדברים כבר לא מציקים לך, ובבת אחת, רמת האושר שבך תגדל, רמת הפליאה שלך על כל דבר שקורה סביבך תגדל, ואתה תהיה חכם יותר, חזק יותר ומאושר יותר.