היקום על פי עוז

בימים אלו אני מגביר את קצב הריצה אחרי החלומות שלי. הספקות שבי כמעט ונעלמו, וכרגע אני מסוגל להסתכל על העתיד, ולהרגיש שהדברים המדהימים שאני רוצה לעצמי, נמצאים ממש מעבר לפינה. את הפוסט הנוכחי אני רושם בהשראת נפוליון היל, שבספרו המדהים "חשוב והתעשר" הוא מזכיר לקוראיו שהדבר היחידי שהוא בלתי אפשרי, הוא שקיים משהו שהוא בלתי אפשרי.

כאשר מרקוני הודיע שגילה עקרון אשר יוביל לרתימת כוחות האתר שבאוויר החליטו החברים והשכנים שלו שצריך לאשפז אותו. למעשה, גם רבים מבני זמננו שישמעו את המשפט האחרון יחשבו שמרקוני היה משוגע. למרות זאת, כולנו נהנים מהמצאותו הגאונית, בעזרת הרדיו והמכשירים האלחוטיים שאנחנו משתמשים בהם על בסיס יומי.

מעניין איך ראו החברים של תומס אדיסון את ההחלטה שלו  לבנות מנורה שעובדת על כח החשמל, ומה הם חשבו עליו אחרי שנוכחו לדעת שהוא נכשל פעם אחר פעם, ולמעשה מאות פעמים לפני שהוא הצליח. 

מעניין איך ראו בני זמנו של אלכסנדר בל את הצהרתו התמהונית שהוא יעביר קול מרחקים עצומים, מעניין עוד יותר כמה מאיתנו עדיין מתפלאים כאשר הם מדברים בטלפון עם אנשים שנמצאים עשרות עם לא אלפי קילומטרים מאיתנו.

מעניין מה חשבו על פורד, אותו פועל פשוט שהחליט שהוא ייצר מרכבה בלי סוסים. ובזכותו כולנו נוסעים במכוניות היום.

מעניין האם האחים רייט היו מנודים בעקבות הצהרתם שהם ייצרו מכונה אשר תעיף אנשים.

מעניין איך הרצל נשמע בתחילת דרכו, כאשר הודיע שבקרוב מאד תוקם לה מדינה של יהודים.

מעניין מה חשבו אותם אנשים לבנים על אותה אישה שחורה שסירבה לקום מכיסאה באוטובוס ולתת לאדם לבן לשבת במקומה מעניין עוד יותר שבעשותה כך, החלה גלגל ששינה את פני האנשים השחורים בארצות הברית.

מעניין מה חשבו על ביל גייטס שפרש מהלימודים שלו בהרווארד בשביל להגשים את החלום המוזר שלו,  שבכל בית יהיה מחשב.

מעניין מה אנשים חושבים על עצמם בסוף חייהם, כאשר הם נזכרים בכל אותם חלומות שהם חשבו שהם לא אפשריים, וכבר נוכחו לראות אנשים אחרים שהתחילו את דרכם מאותו המקום מגשימים את אותם החלומות בדיוק. מעניין מה צריך אדם לעבור על מנת להתעורר ולהבין שבחיים האלו הוא יכול להשיג כל דבר שיירצה, שיש לו את כל היכולות שהוא צריך, שהדבר היחידי שהוא חייב לעשות בשביל להתקדם בחיים הוא לשלוט במחשבות שלו, זה הכל.