היקום על פי עוז

כשאנחנו מרגישים רע, אנחנו חייבים להבין ש"השריר" של הרגש שלנו פשוט נתפס.

בדיוק כמו ששריר פיסי, השריר בגב או ברגל יכול להיתפס כך גם הערוציים הריגשיים שלנו.

המשמעות של הרגש הרע היא שהעמסנו יותר מדי על הרגש שלנו, ולכן הוא נתפס. עומס על הרגש הוא לא שימוש רב מדי ברגש, אלא שימוש ברגש בנושאים הלא הנכונים.

כאשר זה קורה, אנחנו נבחנים במבחן החשוב ביותר להצלחה ולאושר שלנו, כיצד אנחנו מגיבים.

אם אנחנו מנסים לפתור את הפלונטר בעזרת הלוגיקה, ומתחילים להתעסק במלכודת, אנחנו נופלים לתוכה, מתחילים להרגיש רע, והמציאות שלנו מהר מאד תראה לנו עוד ועוד מצבים ומקרים שרק יחזקו את ההרגשה הזאת (בגלל זה צרות באות בצרורות).

כאשר שרירי הגב נתפסים לנו, אנחנו לא ממהרים להרים משקולות כבדים כדי לתת לשריר את הזמן להשתחרר, אנחנו פשוט מרפים אותו ומרגיעים אותו. על אותו ההגיון בדיוק, אנחנו חייבים להרפות מהרגש שלנו לפניי שאנחנו ממשיכים להתעסק עם מחשבות בעלות משקל רגשי גבוה נוסף.

באופן כללי הפתרון לבעייה שאני מציג הוא פשוט מאד, על מנת לשחרר את הרגש שלנו עלינו לנקות את הראש ממחשבות למשך מספר דקות, ועם הניקיון הזה ייעלם גם הרגש הרע ובתוך זמן קצר נחזור להרגיש נהדר. אבל,  הבעייתיות בפתרון הזה היא לא העשייה שלו אלא התיזמון שלו. על מנת להשתמש בפתרון הזה עלינו להיות עירניים היטב למצבו של הרגש שלנו. לדעתי, מרבית האנשים לא ממש מודעים לרגעים שבהם הרגש שלהם משתנה מרגש טוב לרגש רע, וכאשר הם מתחילים להבין שהרגש שלהם התחלף הם כבר עמוק בתוכו, ועל כן "הניקויי" של המחשבות הוא קשה יותר.

גם לתיזמון יש פתרון, על כל אדם לבדוק את הרגש שלו כל כמה דקות למשך תקופה של כחודש, עד שהתת מודע יתרגל לעשות את זה באופן קבוע, והתהליך ימשיך להתבצע בצורה לא מודעת. בדיוק כמו שעליינו לבדוק במראות הרכב, כל כמה שניות, כאשר אנחנו נוהגים (ולנהג עם ניסיון זהו הליך שקורה בתת מודע) כך גם עליינו להציץ אל מראות הרגש, להקשיב ללב ולהבין האם אני נהנה מההרגשה או האם לא. במידה ולא, יש לעצור הכל ולנקות את הרגש.

ברור לי, שלאדם לא רוחני יהיה קשה להבין את הדברים שאני מדבר עליהם, אבל לא צריך להיות אדם רוחני מדי על מנת להבין את חשיבות הפוסט הזה. כל מה שצריך לעשות הוא להבין שהרגש הנוכחי שלנו מושך את הארועים העתידיים שלנו, אין מקריות בעולם הזה, אנחנו מזמינים כל אירוע שקורה לנו. עלינו להפנים כי שההרגשה שלנו יותר חשובה מכל אירוע חיצוני שקורה סביבנו.

אם רק נזכור שהארוע החיצוני שקורה סביבנו הוא תוצאה ישירה של הרגש והמחשבה שהיה לנו בעבר, אם רק ניקח אחריות מלאה על כל אירוע ואירוע שקורה בחיים שלנו, גם אם אנחנו לא מסוגלים רציונלית לראות את החיבור הישיר, אם רק נאמין שאכן אין מקריות בעולם הזה, יש חוקים מאד פשוטים ואנחנו שולטים בגורל שלנו, החיים יהיו הדבר הכי מדהים שאי פעם חלמנו עליהם.