היקום על פי עוז

סיכום של כל מה שאני יודע במשפט אחד:

מחשבות מעוררות רגש שההשתקפות שלו היא המציאות הפיסיקלית שלנו.

בזמן האחרון למדתי שישנו רגש אישי, ורגש חברתי וששניהם מוקרנים על המציאות היומיומית שלי. הבנתי שאני צריך לשאוף לחיות רק את הרגש האישי, ועד הרגע שאני אקבל שליטה מוחלטת עליו, להימנע מכל מגע עם הרגש החברתי.אני מבין כי הרגש החברתי הוא כלי עצום, אבל בתקופותנו אנו הוא לא משומש למטרות מועילות, הוא מכיל בתוכו בעיקר פחדים ועל כן הוא מוקרן כמציאות קשה שרק מכבידה על הפרט ליצור את העולם שהוא באמת רוצה. שחושבים על המציאות בצורה שכזאת, ניתן להבין מדוע חברות חרדיות בוחרות להתנתק לחלוטין מהסביבה שלהן ולהמשיך ליצור רגש חברתי סגור. מצד אחד אפשר לומר שהחבר'ה האלו מנותקים מהמציאות, אבל האמת היא שהחבר'ה האלו מנותקים מהמציאות החילונית, הם מחוברים היטב למציאות שלהם ושולטים בה. עובדה מעשית היא שהחרדים ממשיכים להנות מחופש כלכלי וזמן ללמוד פילוסופיה שממומן על חשבון החברה החילונית. יש שיגידו שיש כאן אי צדק, פעם גם אני חשבתי כך, היום אני מבין שהחבר'ה האלה מצליחים לקנות את החופש שלהם בעזרת רגש אישי וחברתי נכון. בן גוריון הבין את זה, ולדעתי זה ההסבר לכך שהוא אישר למצב הזה לקרות, הוא ידע שהוא לא יכול לנצח את המלחמה הזאת, וקיווה שבסופו של דבר, החרדים ישתמשו באנרגיה הרוחנית שלהם גם לטובת ישראל.

ההבנה הזאת מגבירה את ההרהורים שלי לגבי המציאות ההפוכה שאנחנו חווים. מכיוון שהמציאות שלנו היא ההשתקפות של הרגש שלנו, אנחנו אחראיים על כל ארוע שקורה בחיים שלנו. האחריות המלאה היא עלינו, ועל כן האפשרות לשנות את העולם שלנו טמונה בתוכנו גם כן. ברגע שאדם יתחיל להרגיש את מה שהוא רוצה לחוות, החוויה תגיע ולא ההיפך. אני מודע לכך שהסדר של הדברים נשמע הפוך, אבל מכיוון שהמציאות הנה השתקפות בלבד, היא מגלה את הבבואה שלה רק אחרי שאנחנו יוצרים אותה בעזרת הרגש שלנו.

כבר הרבה זמן שאני מנסה להבין כיצד לשלוט בכל המערכת הזאת, אני כמעט שם, כבר הרבה זמן שאני כמעט שם אבל המעצורים שבי נשברים ונעמדים מייד מחדש, אני חייב לעבוד יותר קשה. הדרך שמצאתי והדרך שאני מאמין בה היא ללמוד כיצד להתנתק מהרגש החברתי והפסיכולוגי ולחיות את הרגש הטהור שנמצא בי, זה לא תהליך קל אבל מבחינתי זוהי האוניברסיטה האמיתית של החיים.