היקום על פי עוז

מאז שהייתי ילד קטן הייתי אדם חולם. ברגע שההווה שיעמם אותי, הפעלתי את גלגלי הדמיון שלי ולקחתי את עצמי למקומות אחרים. אחרי שנים של ניסיון, זה הפך להיות מאד קל, ובעקבות זאת, כל דקה שיש לי לבד עם עצמי הנה תענוג אמיתי.

כששואלים אותי לפעמים איך זה שאני לא רואה בכלל טלויזיה, או איך זה שאני רואה סרט רק פעם בכמה שבועות, אני אומר שאני פשוט לא אוהב את זה. אבל האמת היא, שאני יודע שהדמיון שלנו לא צריך עזרה מאחרים, ברגע שנטפח אותו להיות עצמאי הוא יכול ליצור לנו את הסרטים הכי טובים שאי פעם חשבנו עליהם, סרטים שמאוחר יותר יהפכו למציאות.

החיים בעידן שלנו מציעים לנו המון פתרונות לבריחה זמנית, פתרונות שמציעים תענוג לטווח הקצר אך פוגעים בנו בטווח הארוך. תוכניות טלויזיה, סרטים, חדשות, רכילות, ספורט, ספרי קריאה כולם נועדו בשביל דבר אחד, לאפשר לנו להרגיש בלי להפעיל חזק מדי את גלגלי הדמיון שלנו. אישית אני משתדל להימנע מכל הדברים האלו, אני מאמין שהדברים הללו גורמים לנו לאבד את זרם החיים שלנו. אני מאמין שכאשר אנחנו רואים סרט מפחיד, קוראים ספר עצוב, או רואים את מכבי מפסידה בגמר גביע אירופה, אנחנו מייצרים רגשות שמנוגדים לאינטרס האמיתי שלנו, רגשות שמתבטאים בעולם האמיתי שלנו בתור חוויות לא נעימות שמגיעות קצת אחרי האירועים האלו, חוויות שאנחנו מעדיפים לראות כיד הגורל ומתעלמים מההבנה שהעולם הזה נובע מסיבה ותוצאה, והרגש השלילי שהיה לנו לפני יומיים הוא הסיבה לאירוע הלא נעים שיש לנו היום.

אבל כל מה שאני כותב כאן דורש אמונה מסויימת לגבי החיים, אמונה פשוטה אבל רבת עוצמה.

החיים האלו הם בסך הכל תפריט אחד ענקי והתפקיד שלנו הוא לבחור מהתפריט הזה את מה אנחנו רוצים. כל אדם יכול לחיות בדיוק את החיים שהוא מעוניין בהם, לחוות בדיוק את החוויות שהוא רוצה לחוות, וכל אדם יגיע בסופו של דבר בדיוק לרמת האושר והעושר שהוא בוחר, במודע או לא במודע.

הבעיה היא שאנשים רואים את הפער הזה בין מה שהם רוצים לבין מה שיש להם כסבל, ולכן הם בדרך כלל מושכים אליהם סבל במקום את מה שהם באמת רוצים. הדבר הנכון והאמיתי כמובן, הוא לראות את הפער הזה בתור המשחק האמיתי, אלו החיים, זה מה שאנחנו אמורים לעשות פה, לסגור את הפער בין המציאות והחלום שלנו. ככל שנהייה יותר טובים בלעשות את זה, נתעלה לרמה רוחנית גבוהה יותר ונהנה יותר מההוויה של הקיום שלנו.  עובדה מעשית היא שזה מה שגורם לנו להרגיש הכי טוב עם עצמנו, הגשמת החלומות שלנו.

נפוליאון היל עזר לי לעשות קצת סדר בראש לגבי אנשים חולמים. גם אני נפלתי פעם למחשבה שאנשים חולמים מנותקים מהמציאות ועל כן להיות אחד כזה זה לאו דווקא דבר חיובי. למרות זאת, נפוליאון היל מדבר על כך שצריך להיות חולמים מעשיים, וההבדל בין חולמיים מעשיים לסתם חולמיים הוא שחולמים מעשיים לא מחליפים חלום כל כמה ימים, הם מחזיקים באותו החלום והולכים איתו עד אשר הוא מתגשם. ברגע שאדם יודע שהוא צועד עם החלום שלו עד אשר הוא מתגשם, הוא עירני מאד לכל ההזדמנויות שנמצאות סביבו. החלום מושך אליו את ההזדמנויות להגשמתו, וברגע שהאדם בשל, הוא מנצל את אחת ההזדמנויות הללו בתחושה שלמה שהוא כבר השיג את מה שהוא רוצה, מהר מאד החלום הופך להיות מציאות.