היקום על פי עוז

כאשר אנשים מדברים על נושא מסויים זה סימן שהם כרגע מתמודדים עם הנושא הזה. לכן הקונוטציה שהאדם משתמש בנושא לא חשובה, הצורך שלו לדבר על הנושא היא מה שחשוב. לדוגמא, כאשר אתה שומע אדם שמעיד על עצמו שהוא לעולם לא מרמה בעסקים, תדע שהוא כרגע מנסה לשכנע את עצמו שהוא לא מרמה, ורק במידה והוא יצליח הוא אכן יהיה כזה. אדם שלא מרמה בעסקים יחשוב שזה לגיטימי לא לרמות ולכן לא ימצא צורך בלהזכיר את זה.

ככל שהמילים "אני אוהב אותך" נשמעים מוזרים יותר בתוך הראש שלך, ככה אתה לא אוהב את עצמך. יש לקרן בן דוד שכל פעם שהוא מדבר איתי הוא מזכיר לי שהוא  אוהב אותי, בהתחלה זה היה לי מאד מוזר, אבל לאט לאט הבנתי, שזה מוזר לי כי אני לא אוהב את עצמי מספיק. ככל שאני אוהב את עצמי יותר אני מוצא את המילים "אני אוהב אותך" מתאימים לכל בן אדם שאני מדבר איתו, בזמן האחרון הצלחתי אפילו לומר לבן דוד של קרן שאני אוהב אותו, הוא לא חשב שזה מוזר.

כל מילה שיוצאת לנו מהפה נועדה אך ורק כדי שאנחנו נשמע אותה. זה לא משנה אל מי אנחנו מדברים, אנחנו אומרים דברים כדי לשמוע אותם, והדברים שאנחנו אומרים משפיעים עלינו. לכן, כאשר אנחנו מלכלכים על אדם אחר אנחנו מרגילים את עצמנו לחשוב שכולם מלכלכים על כולם. כאשר אנחנו מתלוננים, אנחנו מרגילים את עצמנו לחשוב שהחיים הם דבר נוראי, וכאשר אנחנו מפרגנים לאדם אחר אנחנו מפרגנים לעצמנו.

ניתן לקחת את המשפט האחרון ולהפוך אותו, אם אנחנו חושבים שהחיים עצובים וקשים זה סימן שאנחנו מתלוננים המון, ואומרים דברים שמרגילים אותנו לראות את העולם אך ורק מהזוית הזאת, אם אנחנו שמחים, זה סימן שאנחנו אומרים את הדברים הנכונים.

ביום אחד, ישנם 60,000 מחשבות שעוברות במוחנו, ככל שהמחשבות הללו מרוכזות יותר, כלומר עוסקות בנושא אחד, כך הן יכולות להשפיע יותר על המציאות שלנו, לכן חשוב להיות מודעים לכך, ולא לתת למח לרוץ בלי הקשר. יש לשלוט במחשבות הללו, וליצור איתן את הרצונות שלנו.

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי קורא ספרי פילוסופיה שונים שמדברים על אותו הנושא עם קצת שינויים. משמע הדבר שאני לא חי את האמונה שלי, אני רק מדבר אותה. ברגע שאני אחייה אותה אני אתחיל למשוך אלי ספרים יותר עמוקים שממשיכים את הדרך. המסקנה שלי כאן היא להיות עירני למה שקורה סביבך, אם הדברים חוזרים על עצמם, זה סימן שהלקח שכבר הסקת לא באמת בשימוש. אני חייב ליישם את הלקחים שלי לא רק להסיק אותם.

אם אנחנו לא יכולים לשמוח בהצלחתו של אחר, זה סימן לכך שאנחנו מפחדים מהצלחה.

כל הדעות בעולם נכונות ואמיתיות, הפער שנובע בין הדעות הוא העומק של האמת. אך כאשר בן אדם מגיע למסקנה מסויימת שמבוססת על הניסיון האישי שלו הוא מגיע למסקנה אמיתית, הבעיה היא שכאשר יוסיפו לו פרטים נוספים האמת הזאת יכולה להשתנות.

האמת המוחלטת היא האמת שמכילה את כל אותם אמיתות חלקיות. האם אפשר לגעת בה? אני עוד לא יודע, אני מאמין שכן, אך אך ורק אם אנחנו נותנים לתת מודע שלנו להוביל את החיפוש.

לכל אדם יש את ההסכמים שלו עם עצמו, הסכמים שהוא עשה עם עצמו מאז שהיה ילד, הסכמים שהוא קיבל מההורים שלו, מורים שלו והסביבה בה הוא חי. כל אדם שרוצה להרגיש חופשי חייב לשבור את ההסכמים שמבוססים על פחד. לדוגמא,

 שהייתי צעיר יותר האמנתי שמוסיקה מזרחית היא דבר שמעיד על תרבות נמוכה, האמנתי בזה מכיוון שזה מה שהסביבה שלי שידרה לי כאמונה חיובית. רק כאשר התבגרתי יכולתי לראות את המוסיקה המזרחית כיצירה והבנתי שאימצתי הסכם של אנשים אחרים, אנשים פחדנים שצריכים לדרוך על אחרים בשביל לראות את עצמם.

בספרו המבריק  "ארבעת ההסכמות" דון מיגל לואיז כותב על ארבע הסכמות שאם אדם מאמץ לעצמו הוא יכול לשבור את כל ההסכמים החוסמים שלי.

1. להיות זהיר עם המילים שלנו, הדברים שאנחנו בוחרים לומר מציגים לנו מראה לגבי מי שאנחנו, מי שיתחיל לשים לב לדברים שהוא אומר, יתחיל להכיר את עצמו טוב יותר ויוכל להשפיע על אישיותו.

2. לא לקחת שום דבר אישי- כאשר אנשים אחרים מתנהגים בצורה מסויימת זוהי בעיה שלהם, אל תיקח את זה אישית. אם מישהו מסביבך עצבני או לא נחמד לא להסיק מכך שיש משהו בעייתי איתך. הבעיה נמצאת אצל האדם העצבני לא אצלך. כל עוד אתה זוכר את זה, אתה לא נותן לאנשים אחרים להוריד אותך, ולא לוקח משקלים של אחרים על הגב שלך.

3. אל תניח הנחות, אנשים מניחים הנחות על מנת להסביר לעצמם את המצב ורק יוצרים הרס. אם אדם מסויים מבטל את הפגישה שלו איתך, אל תניח שום הנחה לגבי סיבת הביטול. זה יכול להיות שהוא לא אוהב אותך יותר וזה יכול להיות שהיה לו יום קשה, הסיכויים שתצדק לגבי הסיבה האמיתית הם שוליים. למרות זאת, ברגע שאתה משכנע את עצמך שמשהו קרה, זה כבר לא חשוב אם זה קרה או לא, המציאות שלך תתעצב כאילו זה קרה, ולא פעם תפגע בעצמך לשווא.

4. תעשה כל דבר שאתה עושה בדרך הטובה ביותר- זוהי נקודה חשובה מאד, ברגע שאדם יתחיל לראות בכל רגע בחייו כרגע חשוב, חייו יהפכו להיות חשובים. כאשר אדם מזלזל במעשים שלו, הוא מזלזל בעתיד שלו. קל לראות את זה באוכל, כאשר אדם מזלזל בהכנת הארוחה שלו, הוא אוכל אוכל פחות טוב.