היקום על פי עוז

עושה הרושם שכל פעם שאני נהנה מהתקדמות קלה, אני נתקל בקיר גדול יותר, רחב יותר, וקשה יותר לפריצה.

"במקום שיש רק קירות יימצא פתח" אני מנסה להזכיר לעצמי, אני לא מוותר, אני לא מרחם על עצמי, אני לא מאשים אף אחד, אבל אני חייב להודות, אני גם קצת עיף.

אני מסתכל סביב ולא ממש יודע מה לעשות, יש לי מאות רעיונות טובים, אבל כל מה שאני צריך זה אחד שגם עובד.

 "יש לקח שלא הפקת" אני מזכיר לעצמי, תפתח עיניים, תנטרל את הרגשות, תקשיב למצב שבו אתה נמצא, הלקח פה, אתה פשוט לא רואה אותו. אל תיכנס למעגל הסוביקטיבי, תתרכז במציאות ורק בה, זה פשוט כל כך וזה ממש פה ועכשיו.

שהראש מתעייף מלחפש, אני מזכיר לעצמי "הכישלון היחידי שקיים הוא להפסיק לנסות", כל השאר הוא בסך הכל חלק מהתהליך. לעולם אל תפסיק, תקשיח את עצמך, תעבור דרך האש, תעבור דרך הכאב, כל עוד אתה צועד אתה מצליח, אל תיתן למוסכמות החברתיות ולעולם החומר להתל בך. תן ללחץ לשלוט בך, תן לאני שלך להפריע לך, אבל אל תפסיק, הלחץ והאני ישברו קודם, תאמין בזה, הטוב חייב לנצח.

הזמן עובר, האתגר מתחזק, האמת והחוכמה מתרחקות, והייאוש דופק בדלת. אולי אין לי בעצם ברירה? אולי צעדתי בנתיב ללא מוצא? עד מתי ממשיכים לנסות? עד שהכסף נגמר? עד שהחוסר שולט? ובכלל, אולי הלקח של המסע הזה היה לשבור את האגו שלי, אולי הייתי צריך להיכשל בשביל להפסיק לנסות לשלוט בחיים, בשביל לשחרר את המושכות.

"תקבל את המציאות ואת החוויות שנתקלות לדרכך, אך אל תקבל את האפשרות של כישלון כחלק מהחיים" אני משנן לעצמי.

תוותר על המושכות, מה שיהיה יהיה, אך תצעד בעקבות הרצון שלך, זהו הרמז היחידי שיש לך לגבי הדבר הנכון לעשות, כל השאר משתנה ככיוון הרוח. הקבלה האמיתית היא הבחירה לעבור דרך הקושי, דרך הפחד והכאב והאמונה שהרצון ההתחלתי שלך יתגשם, שהחלום שלך הוא בר ביצוע.

אני מודע לכך שהאתגרים שלי והדאגות שלי יהיו חסרי משמעות בעוד מספר חודשים בלבד. אני מודע לכך, שהחיים הובילו אותי לצומת שאני נמצא בו בשביל שאני אצליח, בשביל שאני אלמד והחכים. אני מבין כבר עכשיו, שבעוד מספר שנים, כאשר אני אקרא את הפוסט הזה שוב, אני אחשוב לעצמי שהצומת הזאת שאני כותב עלייה היא פשוטה וקלה, ושהאתגר שאני מתמודד איתו ברגע העתידי הוא אתגר משמעותי הרבה יותר. אבל חייבים לעמוד על המשמר, ברגעים הקשים האמונה נפגעת, החשש מנסה לחדור, והקרב האמיתי מתחיל, הקרב על הגרעין הרוחני שלי, הקרב על הדבר החשוב ביותר, לזכור שאסור לוותר, לזכור שאסור להפסיק. כמה מעניינים הם החיים.