היומן

מצד אחד היה סוף הדרך, ממש מעולה,

מצד שני סיימתי את הערב באסף הרופא אחרי שנפלתי מבמה בגובה כ-2 מטר והקאתי את נשמתי בשירותים.

הכל החל בכך שהודיעו לנו שיש מסיבה גם השנה מהעבודה, שמחנו מאוד למרות שהשנה המסיבה היתה ללא בני זוג (רצינו להכניס כמה חבר'ה שלא עובדים איתנו). אז ישר התחלנו להריץ רעיונות לתחפושת ולאיך נתחפש- אני החלטתי להתחפש למלכת אסתר וחברה שלי לכיפה אדומה.

הגענו למסיבה, היתה במועדון לא כל כך מוכר בחולון. ראינו כמה חבר'ה, הזמנו רד-בול וודקה, יצאנו לאכול (היה אוכל מעולה ושתייה משובחת חינם) אח"כ הלכנו לרקוד עם החבר'ה וכל רגע חידשתי את הכוס. רקדתי והשתוללתי עם כולם, רובם היו שיכורים תחת שחבל"ז. לבסוף החלטתי שאני עולה לבמה עם אחת מהחברות שלי לעבודה.

עלינו ורקדנו עם כמה בנים שגם היו למעלה. רקדתי עם אחד הידידים שלי ועשינו מעיין רונדלים ובאחד מהם פשוט הלכתי יותר מידי אחורה ועפתי.

ידיד שלי וחברה טובה שלי ישר באו לידי בבהלה ואני בכלל לא הבנתי איך הגעתי למטה. ידיד שלי הציע שנצא החוצה, הביא לי איזו חתיכת פיצה לאכול ומים. על הביס הראשון התחלתי להקיא אז החברה שלי לקחה אותי לשירותים. שם חיבקתי את האסלה במשך שעה בערך בלי כוחות בכלל לזוז.

הרגשתי שהרגליים שלי נרדמות אבל לא היה לי את הכוח לקום. שמעתי את כולם מדברים סביבי ולחוצים ואני הרגשתי כאילו אני בעולם אחר. כאילו אין מצב שאני יוצאת מההרגשה החרא הזאת בחיים. הרגשתי חסרת שליטה מינימלית בגוף שלי. לבסוף רצו לקחת אותי הביתה. התחלתי לבכות בעודי יושבת על הרצפה של השירותים אחרי ששטפו לי את הפנים מיליון פעם "איך הגעתי למצב הזה? בחיים שלי לא הייתי ככה" וחברה שלי לידי מנסה להרגיע אותי "יהיה בסדר, ניקח אותך הביתה, תישני והכל יהיה בסדר"

חברה אחרת שלי קראה לבחור עם הגוף הכי מדהים בעבודה (הוא הומו לצערי) כדי שירים אותי מהריצפה. ידיד אחר שלי שהוא חובש מוסמך של מד"א הביא את הרכב לכניסה והר"צ (ראש-צוות) שלי והחתיך סחבו אותי לרכב. וחברה שלי אחרינו עם כל הדברים ביד.

מהרגע שנכנסו לרכב אמרתי לידיד שלי "אסף הרופא" והוא חשב שרק שתיתי והסיע אותנו לבית של חברה שלי כדי שאלך לישון אצלה. ובסוף כשבאו להוריד אותי מהרכב חברה שלי אמרה לו שגם נפלתי (בקושי יכולתי לדבר) , ידיד שלי התחיל להתעצבן שאף אחד לא אמר לו את זה לפני כן ויכול להיות שהקאתי בגלל זעזוע מוח.

הפעיל את הסירנות שלו ברכב ונסע כמו משוגע (יותר מהר ממני) לאסף הרופא. היה לי כל כך קר כי כולי הייתי רטובה מכל המים ששפכו עליי. לאחר צילומים שעשו לי, מחט שסתם הכניסו למקרה ואצטרך אינפוזיה, ותחבושת ששמו לי על יד ימין בזמן שישנתי שיחררו אותנו הביתה (את חברה שלי ואותי) ב-5 לפנות בוקר.

והיום התעוררתי ב-14:00 בערך כשכל גופי כואב רצח.

וכל פעם מישהו אחר מהעבודה מתקשר לשאול לשלומי (אני פשוט מתה על האנשים האלה) ולשמוע מתי אני מגיעה בשביל לצחוק עליי :) (אמרתי- מתה עליהם- באמת!).

מחר אסע לרופאה ומקווה שאוכל לנהוג כבר ביום א' ולחזור לעבודה.

בינתיים, אנשים, תעשו לעצמכם טובה ואל תשתו הרבה, גם כשזה חינם, מספיק כוס אחת,

אני, לבינתיים סיימתי עם אלכוהול, גורם ליותר מידי פדיחות וכאבים מיותרים.

אוהבת מלא,

לא יודעת