INFERNAL ETERNITY

"מצא אותו!" ציווה זרוסאר. "אדוני, אמרתי לך, אני לא חושב שנורוויט כמו נייטקיפר יועיל לנו פה... הוא כל-כך – " וריידר היווה את פניו מחפש מילה לתאר את נייטקיפר – "אל תמעיט בערכו, וריידר!" נזף זרוסאר. וריידר שלא יכול היה לא להעריך את טוהר הנורוויטים שאחרי הכל אליהם השתייך בעבר, ודמם עדיין בדמו, תיעב את נייטקיפר על שלא החזיק בכבוד והגאווה האחרת מן הבסיסית בלבד של הנורוויטים. רבים אשר שמעו על נייטקיפר הביעו לעג וטענו כי הוא בושה לעם הוייבליקני על שם שלא היה מכובד כפי שמצפים, בעיקר מהנורוויטים. אחרים התריסו לגישה הזאת ונהנו משמחת החיים שלו. נייטקיפר גרר אחריו מספר של שמועות לשני הכיוונים. כמובן, אריאנה, נסיכת הנורוויטים לא יכולה הייתה שלא לחבב את נייטקיפר- היא וטוב ליבה...

"בחיי, אתה הנורוויט הטיפש ביותר שראיתי מעודי!" אמר גרונגלא'אר בטון התגוננות, אף על פי שנאמרו דבריו בחזקה לא היה בהן משהו חודרני או נוקשה. נורוויטים היו מאופיינים בחוכמתם ומסירותם ואת מילותיהם היו בוחרים בקפידה. נייטקיפר לא עמד תחת הנורמה המאפיינת הזו. אמנם חכמה לא חסרה לו, הוא היה נבון, אך היה בנוסף חסר סבלנות, שופע הומור- משהו שנורוויטים החזיקו בצורה מעודנת; ובעל דחף לומר מה שהרגיש, לאו דווקא כשהיה זה במקום. עצם היותו נורוויט הייתה לו לגאווה מסוימת, אך זה לא מנע ממנו לרצות להיות יותר עצמאי, חופשי לשבור את המוסריות הידועה של הנורוויטים..- לצחוק כשמשהו מצחיק, להוציא את ההערות הקטנות האלה שמוחזקות בפנים גם אם המשמעות היא שימוש במילים מיותרות, משהו שלא אפיין נורוויטים. משהו שבכל מקרה יהווה טעות בהמשך חייו.

"גם ככה אני לא מאמין שנורוויט אחר מאחד בדרגה שמינית יכול לרפא דרקון, הרי אם מעיין הקריסטלים לא ריפא אותו, אני בספק אם אתה יכול לעשות יותר ממה שהמים עשו" פסק איטרניטס שקיווה להפסיק את הוויכוח המטופש.

...המשך יבוא