סיפור בהמשכים

"הנקמה"

פרק שלישי

לאחר כמה  דקות שנראו כמו שעות פקחתי את עיניי,לא ראיתי את אבי על הרצפה ,אבל דניאל עדיין הייתה שם.חיבקה אותי,היא ידעה שזה האדם השני שאיבדתי.

אחרי כמו שעות כנראה שישבנו שם עזרתי אומץ כוח לקום,ודניאל עזרה לי.התחלנו להתקדם לכיוון הבית שלי.

כשהגענו הבית היה שקט,הרגישו את הכאב והצער באוויר,אמא שלי ישבה בסלון ולידה סבתי,

כאר אמי ראתה אותי פרצה בבכי וחיבקה אותי היא חשבה שאיבדה אותי גם.

לאחר כמה ימים שבהם היה הלוויה וביקור של כל הדודים והמשפחה,ניסינו אימי ואני לחזור למוטב,

סבתי וסבי שהו אצלנו בבית לזמן מה כדי לתמוך בנו ובמיוחד באימי אשר הייתה שבורה לאבד עוד אדם מן המשפחה.

לילה אחד אשר שכבתי במיטה שלי,כאשר אור הירח מאיר את החדר כולו באור לבן ויפה.נזכרתי במה שאותה אישה אמרה באותו יום. "אני ראיתי שזה לא היה במקרה,הם...נראו כמו מפלצות!,מפלצות אני אומרת לך..",מחשבותיי נדדו למשך זמן מה,ואז נזכרתי בתאונה לכאורה של אחותי,אותם סריטות על גוף המסוק וה"גופה של אחותי" שלא הייתה אחותי בכלל.אולי יש קשר בין התאונות,קמתי במהירות למחשב,והקלדתי בגוגל" תאונות בין השנים 2000- 2007"  חיפוש זה הניב בקירוב ל מאה אלף תוצאת ולא התכוונתי לעבור אחד אחד אז צמצמתי את החיפוש בכך ששניתי את ההגדרות ל"תאונות מוזרות בין השנים 2000-2007".חיפוש זה הניב מאה תוצאות,סביר חשבתי לעצמי.התחלתי לדפדף בין התוצאות וראיתי שם את התאונה של אחותי.נכנסתי ללינק והיה שם בדיוק מה שחשבתי על החתול הענק שקרע את המסוק,חזרתי אחורה כי את הפרטים אני מכיר,תוצאה שהייתה שם משכה אותי משום שכותרתה היה "חתול ענק תוקף רכבת בניו יורק",נכנסתי לכתבה,עיני נפקחו כאשר ראיתי את התמונה.רכבת תאונה מחרידה של רכבת אשר על כל הדלתות והתקרה הכל היה מכוסה בקרעים של ציפורניים בדיוק כמו במסוק ובתכנת הדלק..

רעש חזק מעבר החלון הקפיץ אותי,קפצתי מייד לראות מה מקור הרעש הזה אבל לא ראיתי כלום.חזרתי לשבת במחשב אבל התחלתי לשמוע כמו צעדים מעבר לחלון,חוץ מזה שהשעה הייתה 4 לפנות בוקר ולא סביר שיש אנשים ברחוב,אני בקומה ראשונה אז לא הטריד אותי.

בזמן שהסתובבתי לעבר המחשב שמעתי מן נקישה ליד האוזן.הרשתי דקירה חזקה בעורף,הרגשתי את דמי נוזל על גופי והתעלפתי,ובזמן שנפלתי לרצפה ראיתי מן צללית בלתי מזוהה

ונעצמו עייני......