| 11/2008
קשה לי להתחייב (ועוד כמה עדכונים)
אין הכוונה, חלילה, למערכות יחסים. אבל אני אסביר את זה אח"כ.
אני ויקירי הידוע לקוראי הבלוג הזה מזה כמה וכמה שנים הידקנו את הקשר לפני קצת יותר בחודש, כאשר באנו בברית הנישואים מול כ-200 בני משפחה וחברים בגן אירועים חינני ברחובות. הסלמון היה בגריל, השמלה הייתה, למרבה הפליאה של רוב מכריי, לבנה, היקיר עטה עניבה מפוספסת, המוזיקה הייתה נפלאה, והמתנות עזרו לנו גם לממן את האירוע וגם טיול קטן לפראג בסוף השבוע שעבר. היה קר ומקסים כאחד.
חיי הנישואים בינתיים דומים למדי לחיי הזוגיות, פשוט עם עוד טבעת כסופה ביד ימין, קצת יותר אירועים משפחתיים, והרבה רהיטים חדשים שעוזרים לדירה הזו להראות יותר ביתית, בהנחה שאי פעם נסדר פה. בינתיים את הבגדים הנקיים ממכונת הכביסה החדשה אני מעבירה הלוך וחזור בין המיטה לבין הכסא בחדר השינה, הסדין כל לילה בורח מסיבות לא מוסברות מהמיטה החדשה שרכשנו בנגריה ברח' שוקן בת"א, וביום רביעי יהיה לנו סופסוף מקרר בגודל של בני אדם, ולא נצטרך להסתמך יותר על שימורים.
וכאילו שאין לי מספיק אקשן בחיים, התחלתי שבוע שעבר את השנה האחרונה בלימודי האיור שלי. רואים את האור הצבעוני והנחמד בקצה המנהרה, אבל הוא עוד רחוק מבחינתי, והתרגלתי להיות סטודנטית, כך שאני לא ממש לחוצה לסיים את התואר. אחרי הכל, העולם האמיתי של משרה מלאה בסטודיו כלשהו לא קוסם לי במיוחד כרגע, אבל כנראה שיש לי עוד שנה שלמה להחליט אם אני הולכת להיות פרילאנס אמיצה ללא חת או ארנבת איור תאגידית.
המשבר הכלכלי השפיע גם על משפ' ליברייטור. ליקירי יש קצת פחות עבודות מבדרך כלל - כנראה כשלאף אחד אין כסף, הופעות של מירי מסיקה לא באות בעדיפות הראשונה, אבל אני אכלתי אותה בגדול כאשר פוטרתי מעבודתי לפני שבועיים. אני חייבת לציין שמכל מבחר המשרות התמוהות שהחזקתי בהן, מזאת נהנתי הכי. מה רע לשבת במשרד פעמיים שלוש בשבוע, ולחפש אנימציות מגניבות לאתר אינטרנט מגניב שכולו על טהרת האנימציה (המגניבה?) . אך אין מנוס מהרע מכל, וכך המשבר הכלכלי הגיע גם לחברה הזו, שאחרי הכל תלויה בקרן הון סיכון אמריקאית, ואני ,ועוד מספר עובדים נאלצנו ללכת הביתה. הם אמרו שזה לא אני, זה הם, אבל העובדה שבדיוק היום אני מפסיקה לקבל מהם משכורת, ובינתיים לא חזרו אלי מאף אחד מ-15 המקומות ששלחתי אליהם קורות חיים. אם לא אמצא עבודה בשבועיים הקרובים, תשלום שכר הדירה של חודש דצמבר יתחיל לעמוד בספק קל.
ככה שאתם מבינים, שעם כל הבלגן הזה, קשה לי להתחייב לבלוג. קשה לי לכתוב. רק עכשיו התחלתי סוג של לחזור לשגרה, דבר שלא ספק היה חסר לי בחצי השנה האחרונה. אפילו הפסקתי לחשוב בראש על דברים שהייתי רוצה להעלות על הנייר, או לצורך העניין על המקלדת. אפילו לקחתי השנה קורס כתיבה יצירתית במקום קורס אנימציה, ככה שאני לאט לאט חוזרת לעניינים וזורקת מטאפורות לכל עבר. בינתיים הקורס הזה מאוד מזכיר את החלק הראשון של הסרט "אגדות וסיפורים" (מי שלא ראה - לראות מיד), רק במקום מרצה קשוח ושחום יש לנו מרצה חמודה וענוגה.
אז לאט לאט, אני אחזור. תנו לי קצת זמן. אולי אני אביא לכם כמה דברים שכתבתי בקורס. אם זה מעניין מישהו. אם מישהו עדיין קורא את גיבוב השטויות השבועי שלי בישראבלוג. אה, והנה אפילו תמונה יצוגית כדי לשמור על הקומפוזיציה על הפוסט הזה:
 תהיו בריאים. 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
