אומרים שתמונה שווה אלף מילים. אז הנה מה שעשיתי השבוע, כמחווה לאחד הסרטים החביבים עלי.
עם כמה שאני אוהבת את הסרט הזה, בצפיה מפוכחת יש הרבה דברים שלא בסדר בו.
-
למה אליסון הייתה צריכה להפוך להיות פריטי פרינסס כדי לזכות לקבלה בקרב
חבריה לריתוק? האם בעצם, המסר החבוי בסרט שהוא שאינדיבידואליזם זה טוב
ויפה כל עוד שאתה רוצה לשבת בסוף הכיתה ולעשות שלג מקשקשים, אבל כאשר אתה
רוצה להתערות בחברה אתה צריך להפוך להיות preppy?
- למה בסוף הדמות של החנון הייתה צריכה לכתוב את החיבור במקום כולם ביחד?
-ממתי
מקבלים ריתוק על זה שהלכת לעשות שופינג במקום ביצפר? האם הדמות של מולי
רינגולד לא יכלה לבקש עצות על הברזה יצירתית מפריס ביולר?
-האם זה מטריד עוד מישהו שג'אד נלסון אמור לשחק בן 17, אבל הוא היה כמעט בן 30 בזמן שהסרט יצא?
מה קרה לאתר?!?!
אני
יודעת שנויל ברודי אמור להיות סופרסטאר בתחום העיצוב הגרפי, אבל אני חושבת
שיש לו קצת בעיה בנושא שימושיות. מה שקרה הוא שנענע הפך להיות מאתר פשוט
למראה אך נוח, לאתר מפונפן אך בלתי נגיש בעליל. פוי. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
