לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הבל הבלים, הכל הבל

Avatarכינוי: 

בת: 41

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בתגובה לפוסט הקודם \ מה כן עשה לי שמח בעשור האחרון


אז מסתבר שזכיתי לשלושה ימים של תהילה בזכות ישראבלוג ששמו אותי בדף הראשי. ישראבלוג היקרים, אני מבקשת בזאת - לעולם אל תעשו את זה שוב.
אני מקבלת תגובות מפרגנות ועוינות, ביחוד על זה ששמתי את בלאק אייד פיז ברשימה. אני עדיין עומדת מאחורי דברי שהם הפכו מלהקת היפהופ לא מזיקה לזוועה מהלכת. ופרגי עדיין גברית. ואין לזה שום קשר לאיך אני נראית.
מה שכן הרבה מאוד אנשים ירדו על הטעם המוזיקלי שלי, וטענו שאני לא יודעת מה זה "רוק איכותי".

ולכן, לדרישת הקהל המצומצם - דברים שעשו לי את העשור. סדר אקראי לחלוטין.

Bloc Party, TV on the Radio, Editors, Klaxons, MGMT, Soulwax, Girl Talk, Miss Kittin, Tiga, Justice, Simian Mobile Disco, Mastodon, Hot Chip, White Lies, Interpol, Gorrilaz, Chemical Brothers, Prodigy, Kaiser Cheifs, The Gossip, Apoptygma Berzerk, Covenant, VNV Nation, Aquasky, The Arcade Fire, Atari Teenage Riot, Bong-Ra, Boyz Noize, Burial, Charlie Megira, Monkey Son of a Donkey, Concord Dawn, John B, Cut Copy, Decemberists, Deekline, Daft Punk, MSTRKRFT, Death from Above 1979, LCD Soundsystem, Digitalism, Diplo, MIA, DJ Hell, DJ Scud, Evil Nine, Queens of The Stone age, Eagles of Death Metal, Felix The Housecat, Franx Ferdinand, The Strokes, Freestylers, Funker Vogt, Hellfish and Producer, Kid 606, The Killers, Knifehandchop, Ladytron, Modeselektor, Of Montreal, Panacea, Pendulum, Plump DJs, Radiohead, The Streets, Squarepusher, Vex'd, Vitalic,

זה כל מה שאני מצליחה לחשוב עליו כרגע. זהו. היו גם הרבה דברים מעשורים אחרים שרק גיליתי בעשור האחרון, אולי בגלל שסיימתי את שנות ה-90 בגיל 17. זהו, תהנו מהבלוג. ברוכים הבאים
נכתב על ידי , 4/12/2009 15:55   בקטגוריות מוזיקה, נועה נגד כוחות הרשע  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לרכמתל ב-17/12/2009 04:16
 



עשרת השירים הגרועים של העשור


הבלוגספרה, והאינטרנט באופן כללי כמרקחה. סיכומי עשור צצים בכל אתר ואתר כמו פטריות הזיה לאחר גשם חומצי. רציתי גם לעשות סיכום משלי, אבל קטונתי כדי לזכור את כל מה ששמעתי בעשור האחרון, ובטח שלסכם. מה שגם, אין שום דרך לעשות את זה בצורה שלא כוללת ניימדרופינג טרחני. בעשור האחרון שמעתי די הרבה דברים, חלקם הגדול בכלל לא מהעשור הזה. ולכן, אסכם את העשור בדרך שאני יודעת לסכם הכי טוב - בהלעזה.
ולכן, גבירותיי ורבותיי, לאחר דרישות הקהל, ולאחר ששני הפוסטים הקודמים בסגנון (הם איפשהו בבלוג, אין לי כוח ללנקק, אני בעבודה ומנסה לאכול בורקס תוך כדי) זכו לתגובות חוצבות להבות -




זה אפילו דורש כותרת!!!

כמובן שכמו בכל אחת מהרשימות הקודמות, הסדר ממש לא משנה. כולם גרועים. כולם איומים ונוראים.

10. NICKELBACK - THIS IS HOW YOU REMIND ME
(http://www.youtube.com/watch?v=bBeGmjtumSg)
 למה אני שונאת את ניקלבק? ובכן,יש כמה סיבות.
הם עושים מוזיקה משעממת, במסווה של פסודו-רגישה אך נותנת בראש. הם מנסים לשחק אותה אמריקאים דרומיים קשוחים עם לב רך, כשאשר למעשה תחרות קוספליי של מנוואר כוללת יותר טסטוסטרון ממה שיש להם.
באופן ספיציפי, השיר הזה כל כך רקוב ומאוס. ניסו להשמיע אותו בגלגל"צ בתור להיט "אלטרנטיבי", וכולם שנאו אותו. ניסו להשמיע אותו בליינים אלטרנטיביים (זכור לי כמה פעמים באזימוט והלילנבלום, נניח) בתור "בלדה מרגשת", וכולם שנאו אותו. בסופו של דבר אפילו זכור לי שהוא בוצע ברוקדים עם כוכבים (!) בביצוע אופרה (!!!) של זמר שמנמן ורוסי, וגם זה היה חרא. ניקלבק, אני שונאת אתכם. נקסט

9. כל מה שיצא ללימפ ביזקיט בעשור האחרון. בין השאר: take a look around, ,my generation,  rollin
בגדול, כן - לימפ ביזקיט היא להקה שעולה לי על העצבים כבר יותר מעשור אחד. אני זוכרת שהם רק פרצו בקיץ 99 עם הקאבר לג'ורג' מייקל, ולאחר מכן עם הלהיט הבלתי נסבל "נוקי".  אני מודה ומתוודה - הייתי בת 16 אז. שמעתי קורן. אבל גם בתור בת 16 מטופשת ששומעת קורן ידעתי לומר לחברותיי היקרות, עוטות הבאגיז והפירסינגים בגבה - לימפ ביזקיט הם חרא. בדיעבד, גם כשאני חושבת על זה לעומק, אני לא חושבת שאי פעם מישהי מהן טענה שהם להקה טובה. מגניבים, כן. טובים, בטוח לא. אז איך זה שעכשיו 2009, כמעט 2010, והם עדיין בעסק, וגם על סף סיבוב הופעות עולמי? איך זה שפרד דורסט עושה יותר כסף ממני? איך זה מכל הגל של הנו מטאל, שהיה די רע בפני עצמו, קיבלנו רק את לימפ ביזקיט בתור תזכורת כאובה? זה כמו שעשר שנים אחרי סטוץ שעשית בשכרות באה אליך מישהי הביתה וטוענת שהילד המפגר, עם העינים הפוזלות והשיניים העקומות בעצם שלך, והוא פה כדי להשאר. אני די בטוחה שראיתי כזה סרט פעם. בכל מקרה - לימפ ביזקיט, גם אתכם אני שונאת. נקסט!

8. בלאק אייד פיז - הדיסקוגרפיה המלאה.
למעשה, אני חושבת שאין שיר של בלאק אייד פיז שאני לא שונאת ממש. זכור לי שבסביבות 2002 היה להם שיר סביר בשם where is the love, ומאז הכל התחיל להתדרדר. לדעתי בגלל פרגי, גרסה טרנסקסואלית של ביג-בירד מרחוב סומסום, שמשפריצה סקס אבל בצורה זנותית ומפחידה של הבורסה אחרי 10 בלילה. 
let's get is started היה סתם משעמם, אבל לא נוראי. don't phunk with my heart היה מעיק. ואז הגיעו התותחים הכבדים והאיומים מכולם: my humps. boom boom pow. i got a feeling.
ליריקה מזעזעת. קליפים מטרידים שמציגים את פרגי בלבוש מינימלי. מלודיות נוראיות.  לזכותם יאמר שדווקא השיר הממש חדש שהם הוציאו סביל ואפילו לא נשמע כמו משהו שלהם. אבל זה מאוחר מדי. העשור נגמר, והבלאק אייד פיז זוכים למקום של כבוד במצעד הבושה. נקסט.

7. מקום שמור ללהיטי קיץ נוראיים שבאו, הלכו וצרבו את נפשותינו לעד. להגיד שהם גרועים זה כמו להגיד שמקדולנדס זה לא בריא. כולם יודעים את זה, אבל אנחנו נמשיך לאכול במקדולנדס ולבכות לאחר מכן, כאשר אנחנו אוחזים בבטננו הנפוחה. כך גם ימשיכו קיץ לאחר קיץ להופיע שירי קיץ נוראיים. לדוגמא:
The Cheeky Girls - The Cheeky Song
O-zone - Dragostea din tei
The Ketchup Song
השיר הנוראי הזה מהקיץ האחרון שהולך פה-רה-פה-פה-פה-פה-פה-רה-פה-פה-פה-פה-פה-פה-פה ואוחז באוירת מסיבת קרנבל רעה במיוחד.
אני לא מרגישה צורך להמשיך. נקסט!

6. Maroon 5 - This Love
כפי שהבנתם מהפוסט הזה עד כה, ומהכרותם המקוונת איתי בכלל, אני שונאת רוק אמצע הדרך. אני שונאת את מארון 5. אני שונאת את הזמר שלהם, שונאת את המילים, שונאת את הקטע שהגשר נכנס באמצע, שונאת את הקליפ, שונאת את הקאברים שלו. יום שישי הייתי במסיבת קריוקי. איזו בחורה עלתה לשיר את השיר הזה. גם אותה אני שונאת. אין לי הרבה מה לומר על השיר הזה, כי אני אצטרך להקשיב לו עכשיו כדי לחשוב על דברים ציניים ומרושעים לומר, ואני לא רוצה. נקסט!

5. קולדפליי - Fix You
השיר הזה נכלל במצעד הקודם שלי, ולכן אני פשוט אצטט את עצמי:
"השיר הזה יכול לחרב זקפות, להרוס ארוחת ערב, לגרום לתאונות דרכים והתפרצות סכיזופרניה בגיל צעיר. מזמן כבר טענתי שקולדפליי הם חקייני מיוז נוראיים (שהם בעצם חקייני רדיוהד נוראיים), והשיר הזה מוכיח שהנוסחה הבכיינית שלהם כבר לא עובדת מזמן.".
כשאני צודקת אז אני צודקת. נקסט!

-
הפסקה:


-

4. כל מה שיצא למירי מסיקה, איה כורם, קרן פלס וכו'.
בכניסה לגיהינום, לפי המיתולוגיה, יש כלב תלת ראשי. בכניסה לגיהינום המוזיקלי הפרטי שלי, יש דיווה תלת ראשית. מירי מסיקה, איה כורם וקרן פלס. אין מילים שיוכלו לתאר עד כמה המוזיקה שלהן מאוסה, קיטשית ונוראית. עשרות שנים של מאבק פמיניסטי כדי להגיע לשנות האלפיים שבהן חבורת בכייניות מקטרות על בחור שעזב, ואז חזר, ואז הלך, ואז קרה משהו, ואז צריך למצוא חרוז. איה כורם סתם לא טובה. קרן פלס לפחות כותבת שירים, אז מה אם נוראיים. אבל עם מירי יש לי סיפור ארוך. יקירי היקר עבד איתה בסיבוב ההופעות האחרון. אתם יודעים מה זה לחזור הביתה, קרועים מעייפות ולשמוע אותו שר שירים שלה במקלחת? והם איומים. הגעתי למצב שאני מעדיפה שהוא יעבוד עם האליטה המזרחית כדי שאני אוכל להמנע מלשמוע את "נובמבר" במקלחת.
מירי מסיקה, הרסת לי את החיים. לא, את העשור. נקסט!!!!!!

3. ג'יימס בלאנט - you're beautiful
ג'יימס בלאנט הוא נקבה. יותר גדולה מכל הנקבות שאני מכירה. הוא גם הביא אותה בטוויסט - זה שיר שקוראים לו "את יפה", כמו השיר של אייל גולן או של אחד מהכפילים שלו, אבל בעצם הוא מדבר על אהבה לא ממומשת. איזה צחוקים עכשיו להזכר בכל החתונות שהייתם בהן וניגנו את זה?
ברור שהבחורה לא רוצה להיות איתך, ג'יימס. בחורות אוהבות מאנייקים. אתה, מצד שני- כפי שאמרתי קודם - נקבה. אתה בוכה כשאתה רואה אייטמים בחדשות על ילדים בסומליה. אתה מקליט אופרה. אתה מזמין סלט במסעדות. אתה הומו. נקסט!!!!!!!!

2.  Soulja Boy - Crank that
אני לא יודעת אם השיר הזה תפס מי יודע מה בישראל. מה שכן, בתקופה שהוא כן היה להיט, עבדתי בחברת סטארט אפ ישראלית-אמריקאית בחברת כמה ילדות טובות ניו ג'רזי, שנהגו לשמוע את זה, בשביל הצחוקים. אבל זה לא היה מצחיק. האמת שיש היפהופ-ראפ-מוזיקה שחורה שאני מחבבת - בעיקר גנגסטה ראפ משנות ה-90, האמת - אבל זה ממש פגיעה באינטליגנציה של המאזין הממוצע. בגלל זה אנשים אומרים שאין עתיד למין האנושי. בגלל זה יש מלחמות. בגלל זה גילד שליט עדיין בשבי. סולג'ה בוי, אני שונאת אותך. נקסט!!!!

-
אינטרמצו #2
אתם בשדה פרחים בפריחה. הכל ירוק סביבכם. השמיים כחולים, השמש זורחת בנעימות. פרפרים קטנים עפים סביבכם. הכל טוב ויפה עד שרמקול ענקי מנגן את השיר במקום הראשון במצעד השירים הנוראיים של העשור
-
מקום ראשון: ג'ון בון ג'ובי - It's my life
נכון שאמרתי שהמספרים לא משנים, אבל שיקרתי. אני שונאת את השיר הזה. כל כך שונאת שהוא יצא בשנת 2000 ואני לא מצליחה לשכוח את הזוועה הזו. אני שונאת את כל תחנות הרדיו שניגנו אותו. אני שונאת את mtv ששידרו את הקליפ. מה שיותר מפחיד? הוא לא ילך לאף מקום. ג'ון בון ג'ובי הוא כמו שמעון פרס של עולם המוזיקה.

ג'ון בון ג'ובי, הרסת לי את העשור.






נכתב על ידי , 24/11/2009 18:44   בקטגוריות טופ 5, מוזיקה, נועה נגד כוחות הרשע  
174 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של 6sbss0 ב-21/6/2017 16:10
 



אני שונאת היפסטרים.


את הקטע הזה כתבתי בהשראת דנ-יה שוורץ, והוא גם פורסם בבלוג שלה.
אני שונאת היפסטרים כי הם יושבים בפאבים שנראים כמו הסלון של סבתא שלהם. את סבתא שלהם הם ראו לאחרונה בראש השנה, זה כל כך לא לוהט לנהל יחסים קרובים עם המשפחה.  כשתגיע להקה שרק 4 אנשים מכירים בארץ, הם יטענו שהם הכירו אותה ראשונים ויכתבו בבלוג שלהם פוסט על האי פי שהם הוציאו בשמונה עותקים והקליטו על טייפ 8 ערוצים בבקתת עץ באמצע החורף. 
אני שונאת היפסטרים כי מבחינתם כל חג, מועד וסיום שנה היא זמן טוב לעשות סיכום. סיכום של הסרטים המגניבים שראינו עם זואי דשנל בבימויו של פלצן ממושקף ששומע פולק רוק, סיכום של הספרים האיכותיים שקראנו שחצי מהם הם ביוגרפיות רוק וחצי מהם נכתבו על ידי החבר הכי טוב שלהם, והכי נורא - מוזיקה. היפסטר לא יכול "סתם" לאהוב מוזיקה. אין דבר כזה. אחרי שהמוזיקה סוכמה וקוטלגה בסיכום שבוע חודש או שנה, משמע שאנשים אחרים כבר מכירים אותה, ולכן היא מאבדת מהאיכות שלה ואסור לשמוע אותה יותר הרשימה הממוצעת של היפסטר תכלול 70 אחוז הרכבי אינדי איכותיים שפיצ'פורק או סטריאוגאם השפיכו עליהם בחודש האחרון, 10 אחוז הרכבי היפהופ כדי להראות שהוא מתחבר לצד המולטי-תרבותי שלו, 10 אחוז שירי פופ אירוניים, ו-10 אחוז להקות שהוא המציא.
היפסטרים, בתכלס, הם כמו בונים חופשיים. לעצמם הם נראים כמו חברה עליונה, מגניבה ומסתורית אבל בתכלס אף אחד מבחוץ לא מבין מה הם רוצים ממנו וכולם שונאים אותם. הם כותבים במגזיני רשת ופורטלים ונוהגים לקרוא לעצמם עיתונאים. הם מנגנים בהרכב פוסט-אלקטרו-פולק שהמעריצות היחידות שלו הם האמהות שלהן ואיזה בחורה אחת עם כובע טייסים שלא עושה בית שחי, וקוראים לעצמם מוזיקאים.  
הם לובשים דברים שאפילו לא היו מתקבלים על הדעת באייטיז, ותספורות שאפילו גרופיז של פלוק אוף סי-גאלז היו מגחכות עליהן. כרבולות מוריסי, משקפי קרן בלי עדשות, עודף משקל או חוסר משקל חולני, זקנים שצומחים על הצוואר. הכל לגיטימי כי זה כל כך פאקינג אינדי להיות מיוחדג'.
הם יושבים בבתי הקפה השכונתיים שלך ומתרבים כמו נגיפי שפעת חזירים. אם עד כה נהגת בימים שבא לך לפנק את עצמך לצאת לשבת בקפה השכונתי טרוט עיניים ולשתות הפוך תוך כדי בהיה באנשים שבים והולכים, שכח מזה. הם השתלטו על הקפה האיזוטרי עם הלפטופים והפלאפונים היוקרתיים שלהם, ותופסים את כל השולחנות לשעות אחרי שהם מזמינים רק קפה. הם עושים את עצמם מרוכזים ועובדים אבל בעצם הם כבר שעה מחכים שמישהו יגיב להם לסטטוס בפייסבוק או טוויטר.
הם אוהבים גוסיפ גירל בקטע אירוני. למרות שזה חרא תוכנית שגורמת לאהרון ספלינג ז"ל להתהפך בקברו. 
יש להם עיסוק אובססיבי בכל מה שנכון, עכשווי ולוהט עד כדי כך שהם שכחו מתי פעם אחרונה הם באמת אהבו משהו כי הוא באמת מצא חן בעיניהם ולא בגלל שאיזה מגזין רשת או טיימאאוט אמר להם.
הם מקטרים על עלות השכירות, הדירות והחניה, אבל לא יעזבו את תל אביב כי הם לא יתפסו מתים בגבעתיים.
הם שוכחים להדליק לך את הדוד כשאתה קם בבוקר מסריח ומיוזע ומת להתרחץ.
הם משאירים את הקרטון של החלב ריק במקרר.
הם משאירים לך את הגרביים שלהם באמצע הסלון ויוצאים לפרוזדור.
אני שונאת היפסטרים.
נכתב על ידי , 17/11/2009 11:44   בקטגוריות נועה נגד כוחות הרשע, שחרור קיטור  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של DxReIiXqFN ב-6/10/2012 21:27
 




דפים:  
47,623
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנועה ליברייטור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נועה ליברייטור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)