הבל הבלים, הכל הבל |
| 1/2009
 כשהם ידפקו בדלתך, איך אותה תפתח? עם ידיים על ראשך, או עם קנה של אקדח?
קשה לי לא להיות פוליטית בימים טרופים אלה. בדרך כלל אני מנסה להמנע מלהכנס לנושאים פוליטיים בבלוג ובחיי הפרטיים כי זה מוביל רק לויכוחים וחיכוכים מיותרים. אבל כן, קשה לי שלא לפתוח טלויזיה בימים אלו, ובעוד אני מתבוננת בכפפות העור הסקסיות של יעקב אילון לא לתהות האם זה באמת שווה את זה.
האם המלחמה הזו שונה מכל המלחמות האחרות?
האם לא למדנו כבר לקח, שהמלחמות האלה לא מובילות לכלום?
שאחרי הכל, בעשרה הימים האחרונים תושבי שדרות חוטפים יותר טילים יותר מאשר אי פעם, ויש הרוגים ופצועים רבים לשני הצדדים.
הטוקבקים בשלל אתרי החדשות מציינים תגובות מתורבתות להחריד של "תכסחו אותם", או ספירת גופות פלסטינאית כזו או אחרת. ועם כזו הצגה של עצמנו בארץ, פלא שנוח לנו (בתור עם) להסתכל עליהם בתור חיות?
בקיצור.
בין אם אתם מסכימים איתי ומתנגדים ללחימה, ובין אם אתם חושבים שהיא הדבר הכי טוב שקרה לארץ מאז המצאת הלחם הפרוס, אל תהיו חיות. אל תתנהגו כמו פרימטיביים. האינטרנט הוא בסופו של דבר הפלטפורמה הכי יעילה לבטא את הצד שלנו, ולטקבק "מוות לערבים" בכל אתר בינלאומי לא יוביל לתמיכה גורפת.
ובנימה אחרת, אם מישהו שמע ויכול לתת לי פרטים על המבצע למען בע"ח נטושים בדרום, תנו לי מידע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
