| 2/2010
 ספיישל פורים - קאברים שאני אוהבת #5
אתמול בכלל לא הספקתי לעדכן, ולכן היום אביא 4 קאברים אהובים, והפעם אין קשר ביניהם בכלל, חוץ מזה שאני אוהבת אותם, כמובן :)
Foo Fighters - Baker Street
יש
לי קצת בעיה עם פו פייטרז בדרך כלל - בעוד שדייב גרוהל בחור באמת
מולטי-כשרוני, ומדובר בלהקת רוק די בועטת שבאמת נחמדה, הם לא עושים לי
"וואו". כיף לשמוע אותם והכל, אבל פה זה נגמר. הקליפים שלהם מצד שני,
גאוניים, ביחוד אברלונג ומיי הירו. הקאבר הזה בהחלט פו פייטרי בהתייחס למה
שאמרתי קודם - לא מדהים, לא חדשני, אבל באמת שהוא כיפי ומגניב. משעשע
לציין שבכלל הכרתי את השיר הזה בילדותי בתור קאבר של הרכב בשם המדהים
"אנדרקאבר", שיצא, אם אני לא טועה, בהיטמן 2.
(במקור - גארי רפטי, 1978)
Baby D - I need your Loving
גם
את השיר הזה אני מכירה בתכלס מהתקופה שהייתי צרכנית אוספים מופרעת, אבל
הוא בלט על כל יתר שירי היורודאנס המחרידים של תחילת הניינטיז. הקאבר
מתחיל דומה למקור יחסית, עם בחורה עם קול מלטף גלגל"צי, ואז נכנסים
המקצבים הג'אנגליים והכל נעשה מגניב הרבה יותר. את המקור, אגב, אני לא
סובלת.
(במקור - קורגיס, 1980)
Ultraviolence - Paranoid
בדיעבד,
זה קאבר די גרוע, אבל מאוד אהבתי אותו בזמנו. גרסת גאבר-דאנס מופרעת משהו
של להיט הרוק-קשה הקלאסי. אין לי איך לתאר את זה, פשוט תשמעו, זה מוזר.
(במקור - בלאק סאבאת', כמובן)
 Calexico - Alone Again
את
הקאבר הזה, כמו הרבה מוזיקה יפה בחיים שלי, אני חייבת לקוואמי ו"הקצה".
אהיה קיטשית ואומר שאתם הולכים לשמוע רק קאבר אחד מהרשימה של היום, תקשיבו
לזה. מדובר בקאבר פולק-רוק מודרני ויפה לשיר שלהי-סיקסטיזי שאף פעם לא
שמתי לב אליו יותר מדי. [אזהרה - לינק לגרובשארק, כי אין את השיר בגרסא
שהיא לא לייב ביוטוב]
(במקור: לאב, 1967)
p { margin: 0px; } לקטע המלא...
| |
ספיישל פורים - קאברים שאני אוהבת #4
המיגרנה פועמת בעוז, אבל זה לא מה שיעצור אותי מהתחייבויות. אפילו חופשת מחלה לא לקחתי. אבל לענייננו - היום הבאתי שתי גרסאות כיסוי, שמה שמשותף בהן, שהן יצאו ממש זמן קצר אחרי המקור - ועדיין, הן מאוד שונות ממנו.
Joe Cocker - With a little help from My Friends
השיר הזה אוטומטית מזכיר לי שני דברים: שנות הקסם (כמובן), ואת אבא שלי שהיה פוצח בזמרה כל פעם שהתחילו שנות הקסם. אז אפשר לומר שההזכרות בו היום שלחה אותי למסע נוסטלגיה מטורף, לפחות עד שגיליתי שעדיין משדרים את שנות הקסם בביפ. הקאבר הזה גם הוכיח לי עוד משהו: שבעוד שאני לא כל כך אוהבת את הביטלז, אני נוטה מאוד לחבב גרסאות כיסוי לשירי הביטלז. אולי זה משהו בעיבודים. הגרסא הזו, בכל מקרה, פחות פופית, הרבה יותר רוקנרול, ובכלל יותר מוצלחת לדעתי.
(במקור - ביטלז, 1967. הגרסא הזו יצאה שנה וחצי לאחר מכן)
Eric Clapton - Cocaine
כולי ברוק הקלאסי היום, אה? אני מזדקנת. בכל מקרה, בכלל לא ידעתי עד לא מזמן שהביצוע הכה-מוכר של קלפטון הוא למעשה קאבר. הגרסא המקורית הרבה יותר "נקייה", חדה וקצת חלולה - יש בזה הרבה, מעצם, מהקוקאיניות, אבל הגרסא של קלפטון יותר מתאימה - יש בה קצת יותר נשמה לדעתי, וקצת יותר רוקנ'רול. מה שגם, כשחושבים על זה, המהלך אקורדים שם (כן, ניגנתי גיטרה כמה שנים) מאוד מזכיר את מה שהולך בלהיט הגדול של קרים - שמש אהבתך.
(במקור - ג'יי ג'יי קייל, 1976. הגרסא הזו יצאה שנה לאחר מכן).
מחר - עוד קאברים! יששש
| |
ספיישל פורים - קאברים שאני אוהבת #3
אתמול קוטר שהגיב לבלוג הזכיר לי את קיומו של מייק פלאוורס. מייק פלאוורס, אם אתם זוכרים, היה בחור שעשה קאברים משונים, ספק לאונג', ספק סאטיריים, והסתובב עם פאה בלונדינית ומקטרת. הכל נראה הגיוני בשנות ה-90 העליזות, שעשו בכלל רטרו לשנות ה-60 העליזות. בגדול, זה סוג של קאברים שאני ממש, ממש לא אוהבת. אבל אני מניחה שגם להם יש מקום, ביחוד כשהם ממש משעשעים. היום נתייחס לשתי דוגמאות כאלה.
Richard Cheese - Closer
ריצ'ארד צ'יז היה סוג של גרסא מתקדמת של מייק פלאוורס שהוזכר קודם. גם לו יש הרכב לאונג'-סווינג מוזר, אבל בניגוד למייק פלאוורס, שההתמחות שלו הייתה שירי פופ, ריצ'ארד צ'יז בחר להתמקד באלטרנטיבי. רוק אלטרנטיבי (נירוונה, סליפנוט, סיסטם און א דאון), היפהופ (סיר מיקס-א-לוט, 2 לייב קרו), הכל הולך. במקרה המדובר הוא בחר לעשות קאבר מגוחך ועליז ברמות קאמפיות ללהיט הזועף "קלוסר", בגרסא שאפילו סבא שלכם יחבב.
(במקור- ניין אינץ' ניילז)
Dokaka - Creeping Death
כנראה שזה לא יפתיע אף אחד, אבל דוקקה יפני. וכידוע, היפנים האלה פשוט מוזרים. דוקאקה עושה קאברים ללהיטי רוק ומטאל, אבל בניגוד לקודמו, אין לו להקה של 10 חברים. הוא עושה הכל בעזרת הקול שלו, והוא סוג של מכונת קצב אנושית שמקליט המוני ערוצים ומשלב אותם זה בזה - כולם מבוססים על הרעשים המפחידים שיוצאים לו מהגרון. הקאבר הזה הוא של קריפינג דת' של מטאליקה, והוא דוגמא מצויינת לדברים מגניבים כשאפשר לעשות כשממש, ממש משעמם לכם.
(במקור - נו, מטאליקה)
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
