הבל הבלים, הכל הבל |
| 7/2006
 היפוכונדריה קשה , או שמא...
בלילה חלמתי שיש לי פרו.
ולעניינים בוערים יותר: בעוד המלחמה נמשכת בצפון, נועה שלנו גילתה ביום שני שמתחילה לה פריחה. בהתחלה היא קישרה את זה לאלרגיה לדפש מוד, או אולי לפרעושים של החיות. אחרי ריסוס מסיבי של מפלצות הפרווה והחלפת סדינים היא חזרה לישון. היום אחרי כמעט שבוע היא נראית כאילו שיש לה שוב אבעבועות רוח עם פריחה מהבטן ועד לשורשי השיער.
אז, היום היא הלכה לרופאת המשפחה שלה. אחרי שהורידה את חולצתה הרופאה תקעה בה מבט מאוד מאוד מזועזע ואפילו סיננה ש"לא ראתה דבר כזה אף פעם".
בנוסף לכך הרופאה החליטה שזה הזמן לעשות בדיקות לאיידס (??????) או סיפיליס (????????????????????????) או שאולי זה סתם אלרגיה. וואלה.
טוב שהרופאה שלי יותר היפוכונדרית ממני. אני הולכת למות. ואתם הולכים איתי.
מי רוצה את האוסף פליירים שלי, צבעי העפרון והספרי קומיקס?
| |
 יומנה של פלוצה ישראבלוגית ממוצעת עם משבצות סקא מעפנות בדף.
יומני היקר,
היום שמתי לב שבתאורה שיש לי באמבטיה השיער שלי לא נראה מספיק שחור, אז צבעתי אותו בפעם השלישית החודש. אז מה אם הוא מתחיל לנשור, רק הסבל הזה יגרום לי להרגיש חיה.
אמא הסכימה לתת לי רק 500 שקל לבזבוזים היום ואמרתי לה שהיא לא מבינה אותי ושיניתי את ההודעה במסנג'ר לשיר החדש של גוד שרלוט, כדי שיבינו שאני לא בבית כי זה לא הבית שלי יותר. הלכתי בשנקין וראיתי מלא אימואים מהממים ואז ישבתי בגינה וציירתי איקסים על הספסל . בא שוטר מרושע ואמר שאני צריכה לבוא איתו לתחנה. אמרתי לו שאני יודעת שזה בגלל שאני פריקית והוא סתם מתאכזר אלי כי אני נראית לו שונה, ובעצם אני יותר טובה מכל אלפי לובשי הקרוקס האלה (הערה מנועה: הייתי חייבת). הוא אמר שזה לא בגלל זה אלא בגלל שאני עושה גרפיטי על הספסל, אבל אז ברחתי לו בריצה (ודימיינתי את הקליפ של גרין דיי בראש) והתחבאתי בתוך לייטוייב.
בלייטוייב היו מלא סקייטרים מהממים ואז נזכרתי שהבטחתי לאמא שאני אקנה לה תרופות עם ה-500 שקל, אבל אז ראיתי ואנס מהממות כאלה שאין לא-ף א-ח-ד: כאלה בלי שרוכים ורודות עם משבצות מהממות. כשבאתי לשלם המוכר המקועקע החתיך עשה לי פרצופים אבל אני הסמקתי ועשיתי את עצמי מסתכלת דרך ההרחבות שלו. הוא זרק לעברי את השקית עם הנעליים וסינן משהו על זה שנמאס לו מכל הילדים המעפנים שבאים לחנות.
אז אני כל כך נעלבתי שהלכתי לדיזינגוף סנטר והתחבאתי ליד המקדונלדס ושמתי אוזניות ושמעתי מוזיקה עצובה של דאשבורד ואז הוצאתי את הסכין עם הגולגלות ששלחו לי במיוחד מהוט טופיק ורציתי לחתוך חתכים ולעשות לעצמי שריטות וגם לעבור שוב על הצלקת של "דפנה דקל", אבל בעוד שירקתי על היד כדי לנקות אותה מהצבע שיער של הבוקר, שמעתי (דרך האוזניות!) עוד מישהו שומע משהו מוכר. זה היה השיר החדש של פול אאוט בוי! הצצתי אחורה וראיתי אימו בוי מהמם עם פוני מדהים בצבע סגול וקפושון ומוקסנים של ואנס עם סכין גילוח כמו שלי אבל מהסדרה של מאך 3. הסתכלתי לו עמוק בעיניים והתאהבנו. הוא סיפר לי שקוראים לו אשרף והוא פה כדי "להכיר את השטח יותר טוב". הוא ממש חמוד, יש לו כזו ביר בלי קטנה מתחת לקפוצ'ון אבל הוא לא מרשה לי לגעת בה.
כשסיפרתי לאמא בטלפון שהכרתי את אשרף היא בכתה ואמרה ש"השד כבר יקח אותה" אבל הרגעתי אותה ואמרתי שאנחנו לא בקטע של בלאק מטאל. אשרף החמוד גם מפחד משוטרים כמוני וברחנו מהסנטר ברגע שראינו כמה מסתכלים עלינו, וירדנו לחניון. יש לו אפילו רישיון וסובארו אולדסקול מגניבה עם לוחית רישוי מוזרה כזו שכתוב עליה מספרים (אולי בערבית? לא יודעת, אני תמיד מבריזה).
עכשיו אני איתו פה בכפר תופרת לו פאצ'ים על הכאפיה.
עוד עדכונים בהמשך!!!!!
(דיסקליימר: אני לא יודעת מה עבר לי בראש)
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
