התחלנו בשנת 2010 מסורת של ללכת לאירועי בתים מבפנים בתל אביב:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=16898&blogcode=11769003

המשכנו ב-2011:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=16898&blogcode=12505373

ב-2012 היינו אבל לא כתבתי על זה פוסט

יש תמונות בפייסבוק שלי:

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150920991898188.439350.716518187&type=3

והשנה שוב אני אירגנתי (כי כשצ'פי מארגן הוא עושה לנו דברים יותר מחוץ לבתים ואילו אני נצמדת לקונספט של בתים מבפנים)

בתכנון היו 8 תחנות - 7 בתים וארוחת ערב במסעדת "רפאל"

תוך כדי תנועה הבנו שאולי נפספס כמה תחנות, והיינו מאוד קרובים לפספס אבל איכשהו תמיד הגענו בזמן טוב וגם אם כבר התחילו אז מצאנו את הקבוצה תוך דקה והצטרפנו.

תחנה ראשונה:

בית השגריר הצרפתי- רחוב טולוז 1 יפו

היה תור ארוך והיה עוד תור לתל אביבים מחזיקי כרטיס מקסימום שזכו לכניסת VIP (כולם היו ממורמרים על זה שהם עוקפים את אלה שדווקא הגיעו מרחוק!) אני הייתי בדיעה אחרת- כל השנה הם סובלים מלגור בתל אביב אז יום אחד בשנה שיהנו...

את הסיור הדריך בנו של האדריכל שתכנן את הבית, תיבל בסיפורים מהתקופה ההיא והתגאה בכך שכמעט הכל נשמר מקורי. אני חייבת לציין שלא התרשמתי מהטעם האומנותי של השגריר וכדי להוכיח זאת צילמתי את הציורים שהיו תלויים בבית...

היעד הבא נקרא "מרחבים אמנותיים בנמל יפו"

חשבנו שנפספס כי הגענו באיחור אבל למזלינו איתרנו את הקבוצה צ'יק צא'ק ולא פספסנו הרבה

המדריכה עובדת במינהלת נמל יפו ושיתפה אותנו בכל מיני פעולות ומיזמים שהמינהלת יוזמת. 

יש הרבה מקומות בנמל יפו שהם נחבאים ושמחנו מאוד שלא פספסנו את הסיור וגילינו את המקומות הנסתרים...

יש בנמל מספר מתחמי אמנות:

סטודיו ארבע וחמישה- כולם בוגרי עיצוב תעשייתי, הם קיבלו מתחם ליצירה בנמל ועוזרים למינהלת להפוך את הנמל למקום יצירתי יותר

סטודיו Junction- לוקחים דברים שרובכם היו שמים בפח ומוציאים מהם את המיטב לשימושים יצירתיים

בית ההבראה לצעצועים- כשמו כן הוא- בעיקר מציף אנשים בתחושות נוסטלגיות

סלון לאומנות - גלריה שנותנת במה לאמנים ערבים ויהודים- אהבתי במיוחד את הסוס המרשים

המדריכה סיפרה לנו על פרוייקט מגניב- יש שם מחסנים לדייגים אז עשו מדבקות עם ציור של כל דייג, כמה שנים הוא דייג, דג אהוב ומתכון שלו- נראה ממש מקסים.

בסוף הסיור נשקלנו כקבוצה במשקל שהיה שוקל סחורות והוא עדיין עובד

לאורך הנמל יש ציורי קיר מאוד מרשימים. אהבתי את הפרוייקט של האמן יוחאי מוס- הוא צייר כנפיים במטרה שאנשים יצטלמו בין הכנפיים וישלחו לו את התמונות- אני עמדתי בפוזה רגילה למדי... אחר כך בדף הפייסבוק של הפרוייקט ראיתי שאנשים עשו פוזות יצירתיות- קפצו, עמידת ידיים וכו'

הנה מספר תמונות:

הסיור בנמל הסתיים בדיוק מול היעד הבא- בית רוזנטליס- בית
המרכז הרבה יצירות של הצייר משה רוזנטליס- מעולם לא שמעתי עליו אבל מסתבר שהוא היה
מאוד פעיל ומפורסם וזה לבית מרהיב להציג בו את יצירותיו.

היעד הבא היה בית של מעצבת
מוצרי טקסטיל שהיא גם בעלת החנות "טקסטיליה". דירה חמודה מאוד עם ריצוף
מעוטר כמו של פעם והמון מוצרי טקסטיל... אבל... מה שהיה הכי מגניב זה שכמה קומות
מעל שוכן "בית הפסיפס" שהכניסה אליו היתה בהרשמה מראש אבל זכינו לבקר בו
גם מבלי להצליח להירשם באתר- בעלת הבית השאירה את הדלת פתוחה והכניסה הרבה מעבר
למה שהתכוונה מראש.

זה לא בדיוק בית- זה פשוט מקדש
לאומנות הפסיפס! הבנתי מאשתו של האמן שהוא לא מוכר בכלל, הכל נשאר בבית ושהיא
המפרנסת של המשפחה.

האמת, לא הייתי מסוגלת לחיות
ככה- זה המון רעש... אני במקומם הייתי הופכת את זה למוזיאון וגרה במקום אחר אבל
כנראה שהם כבר רגילים.

היעד הבא- בית טאנוס

שם סיפר שלנו הפסל דן רייזנר על המאבקים שלהם בתור קבוצת תושבים בכרישי הנדל"ן ואיך הם הצליחו כקבוצת תושבים להיאבק מול מינהל מקרקעי ישראל ובכוחות מאוחדים להשביח את הנכס הזה. הראו לנו איך הוא היה נראה בעבר ובכלל סיפורים של השכונה. 

בית הקפה השכונתי בסמוך לבנין הזה מכר כוסות רגילים לשנים ועל כל קפה גדול הם משלמים את המחיר של קפה קטן- צילמנו תצוגה נחמדה של כל הכוסות ושמות הבעלים

היעד הבא היתה דירת גג מדליקה (אם כי לטעמי מסוכנת מבחינה בטיחותית...)

היעד הבא היה מסעדת "רפאל" (גם סוג של מסורת בבתים מבפנים לאכול שם)

אם בעבר הארוחה שם היתה נראית לנו יקרה... זה כבר הצטצמם כי במסעדות רגילות יוצא לנו לא הרבה פחות...

אכלנו רביולי של כרוב שחור למנה ראשונה ומנת קוסקוס צמחונית, קינוח שוקולדי - הכל היה טעים :)

המלצרית צחקקה כשביקשתי כפית לאכול איתה את הקוסקוס (את מתכוונת כף? לא- כפית)

אתר בתים מבפנים