חנות המתנות שלי נפתחה ב-31/5/13. אז היא פשוט נפתחה... בלי רעש וצלצולים ועם הרבה ארגזים ובלאגן. אבל אנשים נכנסו, התלהבו ואפילו קנו :)

ידעתי שאני רוצה לעשות אירוע פתיחה חגיגי וגם ידעתי שזה לא יקרה קצת אחרי שאפתח את החנות. בסוף כיוונתי לתאריך פלינדורמי שמציין בדיוק חודשיים לפתיחת החנות- 31/7/13 (ובאותו יום אמא שלי גם אמרה שזה תאריך חשוב בחייה- תאריך בו התחתנה בשנית וכעבור 7 שנים גם התגרשה באותו תאריך ומאז היא מקפידה לשמח את עצמה בתאריך הזה)

הזמנתי משפחה, אנשים שעבדו איתי, חברים, שכנים

הזמנתי להקה של 3 אנשים שנקראת הששונים שעשו עבודה מצויינת וממש הלהיבו את הקהל

הזמנתי אוכל חלבי- פירות, ירקות, סנדביצ'ים, פשטידות והמבורגרים צמחוניים (חלק מ"המתוקים של אסא" וחלק מ"שרגא")

הבאתי בעצמי את כל החלק המתוק- ממתקים, מטבעות שוקולד (ועליהן מדבקות עם הלוגו שלי), עוגיות מזל עם מסר שבחרתי, חמצוצים ושתיה קלה

באותו יום הגעתי לחנות בשעה 9:00 אחרי שקניתי בשוק את המתוקים

הבאתי מהבית את עוגיות המזל (הממש טעימות!) ומלא כלים חד פעמיים

בשעה 14:00 החליפה אותי העובדת שלי ואז יצאתי לכמה סבבים של התארגנות ועריכת השולחנות

ב-17:00 עוד עובדת הצטרפה ויצאה לשליחות של קניית בלוני הליום (אין חגיגה בלי בלוני הליום)

אנשים התחילו להגיע קצת לפני 18:00, הלהקה חיממה מנועים ואנשים מרחוב יפו הסמוך החלו להגיע ולתהות על מה המהומה...

הבטחתי לאחיין של צ'פי שלי שמה שישאר מהממתקים יהיה שלו... אחרי 10 דקות לא היה זכר למתוקים (סיפרו לי אחרי זה שאנשים מילאו שקיות וממש התנפלו על המתוקים) ראיתי בתמונה שמישהי ממש לוקחת בקבוק ליטר וחצי ומכניסה אותו לתיק... חוסר תרבות וחוסר בושה.

אחרי מספר שירים לקחתי את המיקרופון ופתחתי בנאום תודה (שלא הוכן מראש) שכלל את כל מי (שזכרתי באותו הרגע) שליווה ותמך בי בתהליך הזה.

בחנות היו מ ל א אנשים כל הזמן ושתי העובדות היו עסוקות בלארוז ולעשות חשבון לכולם- זה היה מחזה מלבב אם כי מלחיץ קצת... יש הרבה דברים שבירים ולראות אותה מלאה עד אפס מקום זה מלחיץ.

אכזב אותי שהרבה אנשים שהזמנתי ורציתי שיגיעו לא הגיעו וגם לא טרחו להודיע...

שימח אותי שהיו אנשים שהגיעו ממש מרחוק ועשו מאמצים רבים להגיע

אבא שלי לא טרח להגיע. הבטיח שיגיע מתישהו החודש...נחיה ונראה.

למחרת קיבלתי הרבה מחמאות משכניי על האירוע.

אני שמחה שזה מאחוריי... זה היה מלחיץ- עובדה שקמתי בשש בבוקר בלי שעון בימים שלפני...

עם כל הלחץ שהיה- כבר בא לי לחגוג יום הולדת שנה בעוד עשרה חודשים :)

קצת תמונות: