פעם בשבועיים אנחנו נוסעים לבית של אמא שלי. פעם בשבועיים אני רואה את אחותי הילה האוטיסטית. היא חיה בהוסטל בירושלים ואמא שלי רואה אותה קבוע בימי שני אחר הצהריים ובסופי שבוע. התחלתי מסורת של סרטונים של הילה באינסטגרם הפרטי שלי... סרטונים קצרים בחיי הילונת.

בסרטון הראשון הילה מנגבת ידיים בעדינות רבה. זה מצחיק כי היא מאוד חזקה ואגרסיבית וכשזה מגיע לניגוב ידיים , פתאום היא הכי עדינה שיש :)

בסרטון השני אני מבקשת ממנה להגיד משהו... כמובן שזה לא קורה... למה שהיא תגיד משהו כשמבקשים ממנה? כשהיא תרצה היא כבר תגיד :)

בסרטון השלישי אני מנסה לרקוד איתה ביחד אבל היא לא משתפת פעולה:

בסרטון הרביעי רואים את הילה מרכזת את קליפות האגוזים שהרגע פיצחה על מחצלת קטנה וזורקת לפח. ברקע אמא שלי מעודדת אותה:

בסרטון החמישי הלוקשיין משתנה- היא יושבת באוטו שלנו במושב האחורי, חגורה ומוחאת כפיים לליאור נרקיס שמתנגן ברדיו:

בסרטון השישי הילה מזמזמת את השיר מהפרסומת של מנגו "מנגו מנגו מנגו בא לי פתאום". כל פעם שאני מסיימת לצלם היא שרה יפה ורק כשאני מצלמת היא שרה לא מובן.

בסרטון השביעי הילה אוכלת קטשופ... היא שמה מלא קטשופ בצלחת ואמא שלי מתעצבנת עליה. אני לעומת זאת צוחקת (ואף נוחרת מצחוק) - זה היה ברור לי שזה מה שיקרה...

בסרטון השמיני אנחנו מחכים שדלת ביתה ייפתח

בסרטון התשיעי אני מציגה את מגוון הממרחים שהילה אוהבת (הם מחכים לה בארון משלה וכשבא לה היא שמה כף בכל ממרח ואוכלת להנאתה). 

בסרטון העשירי רואים את הילה מוחאת כפיים ליד הטלויזיה. היא צופה נלהבת של הופ ילדות ישראלית- הערוץ האהוב על הילה. גם בגיל 25 היא עדיין ילדונת.

בסרטון ה-11 אנחנו שוב מגיעים לבית שלה (כנראה שכחתי שכבר צילמתי כזה...)