חודש אוגוסט עבר והנה סיכום אירועים שהיינו בהם- בעיקר הופעות. נראה לי שזה היה שיא הופעות בחודש אחד.

חוצות היוצר- די דומה לכל השנים שעברו אבל כל עוד יש אנשים שעוד לא ראינו בקטע של המופע המרכזי אז נמשיך ללכת.

הלכנו השנה למופע של אברהם טל (מארח את דודו טסה- אירוח  קצרצר של 2 שירים)

נהנינו מאוד! אברהם הופיע מכל הלב וממש נתן את כל כולו (הוא והנגנים!)

אני אוהבת לשמוע את המאחורי הקלעים של השיר, למי ולמה נכתב. קצת פיקנטריה ואת זה הוא סיפק. היו מלא אנשים ולא הרבה שעזבו באמצע כמו שקורה בדרך כלל. ראש העיר, ניר ברקת היה בהופעה והמאבטח שהיה אחראי שלא ייכנסו לאיזור בו הוא יושב די הסתיר לנו אבל בשלב מסויים ההמונים שרצו לרקוד קרוב לבמה השתלטו והמאבטח נבלע בים האנשים.

לאברהם טל יש מלא להיטים- שירים יפים ביותר שכיף לשמוע ונכנסו ישר לפלייליסט שלי בחנות  (תכלס זה המדד...אם אהבתי, אני מכניסה לפלייליסטט שלי- ממש גלגלאוקה).

בשיר אורות היא ביקש מהטכנאי לכבות את כל הפנסים, ממש להחשיך הכל ומהקהל הוא ביקש להוציא פלאפונים ולשים פנסים (עברנו את הימים שהיו מוציאים מצתים ). זה היה מרשים ביותר. צילמתי ויצא אומנותי...

שרשרת וצמיד שקניתי ביריד חוצות היוצר 2015

צבעוני ושמח בחוצות היוצר. קניתי את הארנקון מחרוזים.

תוך פחות משבוע, ב-18/8/15 גררתי את צ'פי להופעה של מריה קארי בלייב פארק ראשון לציון (פעם ראשונה שאנחנו שם)

מריה התאהבה בישראל, הגיעה לביקור עם משפחתה, קבעה הופעה, קנתה בית בקיסריה...הכל קרה כל כך מהר!

השירים של מריה ליוו אותי כל החיים- בתקופה שהיא היתה בשיא אני הייתי בחטיבת הביניים ושמה אפילו שולב בספר המחזור כשכתבו עליי:

הדרך לראשון לציון היה ארוכה ומייגעת... מלא פקקים וכביש עם נתיב אחד לפארק שמכיל 20000 אנשים.

חנינו במרחק 1.5 קילומטר מהכניסה כדי ללכת ברגל ולא לעמוד בפקקים. לא לקחנו בחשבון שהלחות תהרוג אותנו בדרך...

המקום עצמו מכובד מאוד. אהבתי שיש מרווח בין השורות (היינו באיזור ישיבה שנקרא גם VIP בטעות וגם הגברת שרה נתניהו היתה איתנו בגוש)

מריה היתה מבדרת ביותר...יש לה חוש הומור לאישה הזאת. היא ביקשה 4 פעמים מהקהל לא לעשן ושזה יהרוג לה את מיתרי הקול. כנראה שהיא ממש רגישה כי זה היה במקום פתוח ואיך לעזאזל היא הריחה?

היא ביצעה להיטים מכל השנים וברקע כיכבו קליפים שלה. הרגיש שחזרנו בזמן לשנות התשעים.

מישהי כתבה בפייסבוק שהעתיד שלה מאחוריה. שמחתי שהייתי כי בכל זאת, זה לא שהיא מופיעה כאן כל חודש... אבל חזרתי בתחושה שאפשר היה לוותר. 

סרטון קצר מההופעה

יומיים לאחר מכן, ב-20/8/15 הזמנתי את צ'פי להופתעה- מילה שהמצאתי שמשלבת בין המילים הופעה והפתעה. הופתעה זה לשלוח לו זימון ליומן, להגיד לו באיזה שעה זה מתחיל אבל זהו- לא מי מופיע ולא מיקום. כשעה לפניי תיזכרתי אותו שיש היום הופתעה ושיגיע לאסוף אותי מהחנות ונלך ביחד.

הגענו למקום ההופעה, ישבו, אכלנו ורק ממש כשאסף אמדורסקי עלה לבמה נודע לצ'פי במה מדובר. 

המקום נקרא נמל ירושלים- מקום חדש בירושלים ברחוב הלל (לשעבר הבלוקבאסטר). מקום שהוא הכלאה בין האברם בר לזאפה. מה שאהבנו זה העובדה שיש שולחן לזוג ולא מוסיפים נספחים כמו בזאפה ויחד עם זאת המקום לא צפוף כמו האברם בר ז"ל.

האוכל לא להיט מבחינתי... יש אופציות צמחוניות אבל לא משהו שאהבתי במיוחד. 

ההופעה הראשונה שהיו שם היתה של דניאל סלומון ודנה עדיני והיה מוצלח מאוד, לכן חזרנו.

המופע של אסף היה מוצלח ביותר- הרשים אותי מאוד שאפשר להופיע לבד ולתת תחושה שיש שם להקה שלמה...אסף ניגן על גיטרה, קלאסית וחשמלית וגם על קלידים ושר שירים יפים (שנוספו לפלייליסט שלי ביום שאחרי ). סיפר לפני חלק מהשירים את הסיטואציה שגרמה לו לכתוב את השיר וקצת על אבא שלו. עשה קאברים כי כבר נמאס לו מהשירים של עצמו  (שפחות התחברתי אליהם).

בסוף המופע, אסף הזמין לקנות דיסקים שלו, לקבל חתימה ולהצטלם סלפי. על הסלפי ויתרתי אבל קנינו דיסק שהוא מעין דיסק אוסף עם כל השירים האהובים ואסף השקיע בהקדשה:

המופע האחרון לחודש אוגוסט היה של אהוד בנאי- צ'פי ביקש שאזמין...אני לא משתגעת עליו אבל הזמנתי ונתתי צ'אנס.

המופע היה שוב בנמל ירושלים...אבל הפעם הוסיפו מלא שולחנו והיה די צפוף. גם מחירי הכרטיסים הוכפלו...

המופע התחיל מאוחר. ציינו שפתיחת דלתות ב20:00 (וכדאי לבוא מוקדם כדי לתפוס מקום טוב) ושהמופע יתחיל ב-21:30.

מופע הפתיחה היה של איגי דיין והוא התחיל כבר באיחור רב (ב-22:15), אחרי חצי שעה (22:45) הואיל בטובו לעלות על הבמה וכבר הייתי עייפה ולא תיפקדתי. ישבנו בשולחן הכי קרוב לבמה אבל השעה היתה מאוחרת ואחרי יום עמוס פיהקתי כל המופע. 

אז איפה הכי נהניתי? (אני כותבת בשמי בלבד)

1. אברהם טל

2. אסף אמדורסקי

3. מריה קארי

4. אהוד בנאי