פעם שניה שלנו בפריז (פעם ראשונה גם היתה בהפתעה לכבוד יום הולדת ה- 31 וכתבתי על זה כאן)

צ'פי מלך ההפתעות, הצליח גם הפעם!

יום רביעי זה יום שבו אני מסיימת לעבוד מוקדם בחנות. 

ב-16:26 קיבלתי הודעה מהילה (לקוחה שהזמינה אותי לדייט) וקבענו שהיא תגיע לחנות ונלך ביחד.

צ'פי לא היה מודע לזה... הוא התקשר אליי באמצע הדייט ועדכנתי אותו שאני אוכלת פרוזן יוגורט עם הילה ושאגיע הביתה אחורי זה. הוא לא הראה סימני דאגה...

כשהגעתי הביתה חיכתה לי ארוחת ערב כהלכתה ואחריה הלכנו לבית שלנו ופתאום צ'פי מניח מזוודה על המיטה וקורא לי להתחיל לארוז.

למה לארוז? לאן אתה נוסע? הנסיעה שלו להונגריה היא עוד חודש... ממש לא הבנתי. ואז הוא סיפר לי שארגן לי סופשבוע בהפתעה (בשלב זה היעד לא ידוע לי). תגובתי הראשונה- לא! לא מתאים עכשיו...עם כל המעבר של החנות (אספר על זה בפוסט נפרד) זה לא הזמן לטוס...ומי יעבוד בחנות? הוא כמובן בחור אחראי ותיאם עם אמא שלי שהיא תעבוד בחמישי ושישי וממילא יום ראשון יוצא חג שבועות אז סגור.

הבנתי שהכל כבר תוכנן ורק נשאר לי לארוז... אז ארזתי תוך כדי ניסיון לדלות כמה שיותר פרטים- מה לארוז, לאיזה מזג אויר, לאיזה פעילויות וכו'.

אבא של צ'פי הסיע אותנו לנתב"ג. בדיוטי קנינו לי ולאמא שלי בושם (לאות תודה על ההתגייסות לעבוד בחנות ובכלל...) וקצת ממתקים וצ'יק צ'ק למטוס.

נחתנו על הבוקר והגענו למלון ממש מוקדם, ב-7:00 בבוקר. צ'פי כתב להם שנגיע מוקדם אבל לא היה בטוח שיהיה חדר מוכן כל כך מוקדם. להפתעתינו היה חדר מוכן ואפילו הוזמנו לארוחת הבוקר שכבר התחילה (הכי כיף שהמלון לא מתקטנן על דברים כאלה). כל מה שרציתי זה לישון אז עלינו לחדר, ישנו והתעוררנו בזמן לסוף ארוחת הבוקר... ככה אפשר להתחיל את היום!

אחרי שינה של כמה שעות קצרות אך הכרחיות יצאנו לכבוש את העיר והפעם בלי אתרים תיירותיים שכבר כיסינו בפעם הראשונה בעיר. אכלנו קינוחים שווים בכל פטיסרי נחשבת בעיר...הכל כל כך מגרה וטעים! (והעובדה שהמחירים ביורו נראים זולים עושה את העבודה)

אקלרים של הגאון (אכלנו 3 אקלרים משובחים)

פחזניות של פופליני (יאמי!)

טופי של ז'ק זנה, המוכרת עדכנה שהתוקף הוא שבועיים- שלושה. הסרתי דאגה מליבה ואמרתי לה שזה יחוסל עוד השבוע...

פירות יער מעניינים כולל תות הפוך שרובו לבן עם נקודות אדומות (חמוץ בטעמו) ותות משולב עם פטל שקנינו

ולא ויתרתי על מקרונים של מלך המקרונים פייר הרמה

וגם ביקרנו את דניס אקבו המתוקה בחנות הממתקים שלה שנראית לקוחה מסרט שהיא הכוכבת

לא ייאמן כמה אנרגיה יש לה (היא בת 80) והיא התלהבה שאנחנו מישראל וישר הוציאה דפים עם הפוסט ששרון כתבה עליה (שמתי קישור בשם שלה). קנינו אצלה סוכריות קרמל משובחות וטבלת שוקולד יוקרתי...

בקיצור- מתוק לא היה חסר בטיול הזה!

צ'פי סיפר לי שהגענו בדיוק בתזמון טוב, שבוע אחרי הצפות ובדיוק לפתיחת משחקי היורו. ביום השני הוא סיפר לי שנלך לראות את טקס הפתיחה של היורו (בשביל החוויה, אני ממש לא מתעניינת בכדורגל אבל זרמתי). נסענו ברכבת עד לאצטדיון והמתנו בתורים ארוכים ביותר ובמהלך התור היה צריך להראות לסדרן כרטיסים/ הזמנות. קלטתי שהשם אדל מבצבץ מהדפים של צ'פי ושהוא עבד עליי ושאנחנו בעצם הולכים להופעה של אדל! הרבה יותר כיף מטקס פתיחת היורו שדמיינתי...

אדל בהופעה 

ההופעה התחילה בדיוק שנייה אחרי שהתיישבנו...ממש חיכתה לנו

אין ספק שהיא יודעת את העבודה...נתנה הופעה מעולה, בלי הרבה שואו של החלפת שמלות ואפקטים- היא והקול האדיר שלה וזה היה כיף.

היא פטפטה עם הקהל ואמרה שבטח יש פה כמה כאלה שנגררו להופעה והיו מעדיפים להיות במשחק כדורגל הראשון של היורו אז היא הקרינה על המסך קטע מהמשחק ושעשעה את כולם.

למחרת, יום שבת, צ'פי אמר לי שהיום לא נאכל ארוחת בוקר במלון (כבר לא זוכרת את התירוץ שלו) והתחלנו את היום בנסיעה במטרו וירידה באיזור שוק מובר. הסתובבנו קצת בשוק, ראיתי שזה מקום מפגש של כמה קבוצות ושאלתי את צ'פי אם ארגן לנו סיור... הוא אמר שלא. אחרי כמה דקות פתאום קלטתי את שרון, מהבלוג Paris Chez Sharon  והאסימון ירד- צ'פי ארגן לנו סיור פרטי איתה! אחרי כל המתוקים שאכלנו ביום הראשון, לא עלה בדעתי שניפגש איתה...זאת היתה ממש הפתעה משמחת כי אני קוראת אדוקה של הבלוג ומכירה את כל הפטיסרי מהבלוג שלה בעל פה וזה היה לי מגניב סוף סוף לפגוש אותה ולטייל איתה. עוד יותר מגניב היה שצ'פי ושרון גילו שהם קרובי משפחה (רחוקים אבל עדיין...) והעבירו תמונות מפעם אחד לשני.

הטיול איתה היה שווה ביותר- התחלנו בקייקפופס מעשה ידה ואז היא סיפרה לנו את קורות חייה- איך היא הגיעה לתחום ולפריז והמשכנו רגיל לכל הפטיסרי ברובע הלטיני (רובע 5). בכל מקום טעמנו ואכלנו המון מתוקים (וגם גבינות ומאפים). הבנתי למה היה חשוב שנוותר על ארוחת הבוקר...אחרת לא היה לנו מקום.

היא נתנה לנו את הספר המהמם שלה במתנה + הקדשה בשבילי. מסתבר שהסיור היה 4 שעות...עבר לי ממש מהר! ככה זה כשנהנים.

סיורים מתוקים

אחרי הסיור, צ'פי קיבל אימייל מבאס מאייר פראנס שהודיעה שהטיסה שלנו בוטלה (בגלל שביתה שלהם). מזל שהצטיידנו באינטרנט לפלאפון והיינו מעודכנים בזמן אמת כי היינו צריכים להזמין טיסה חלופית צ'יק צ'ק. הזמנו באל-על במחיר אסטרונומי אבל לא היתה ברירה- היינו חייבים לחזור הביתה. 

בערב הלכנו לאיזור האייפל, שם נפתח איזור אוהדים של היורו ואפשר היה לראות משחק על מסכי ענק ועם אווירה של אלפי אוהדים. הבדיקות הבטחוניות היו מחמירות ביותר! היה תור נפרד לנשים, עמדתי בו והבודקת עברה על כל תא ותא בתיק הגב שלי וכשראתה 2 צנצנות זכוכית עם חרדל שקנינו בשוק היא לא הסכימה שאכנס איתן. אחרי שהיא זרקה לי בקבוק מים (מפלסטיק) ויתרתי על הרעיון ואמרתי לצ'פי שזה לא הגיוני שהיא עכשיו תזרוק את כל תכולת התיק ושנוותר. צ'פי הגה תוכנית שפשוט נחביא את הצנצנות איפשהו ונאסוף אותן אחר כך וכך באמת עשינו. כשחזרנו לתור, התיק היה אצל צ'פי (הגענו למסקנה שיש הרבה גברים אז הבדיקות נעשות יותר מהר ופחות ביסודיות). התוכנית עבדה ושנינו נכנסנו. אחר כך היו עוד בדיקות ועוד בדיקות ואחרי כל האבטחה הכבדה, בסוף ראינו שאוהדים זרקו חזיזים כשהובקע גול

גם קבוצת נזירות חמודות באה לראות את המשחק- לא יכולתי שלא להצטלם איתן...

האייפל התקשט בכדורגל ענק

ואיך אפשר שלא לקנח באנג'לינה עם השוקו הכי מפורסם והכי טעים שיש! הזמנתי קינוח בשם פריז- ניו יורק וצ'פי הזמין סנט הונורה. לוקלקו

בקיצור- היה סופשבוע מוצלח וטעים וההפתעות של צ'פי היו נהדרות!

פתח אוורור סמוך למולאן רוז' שהעיף לי ת'סכך :)

המלון שלנו היה בנושא סרטים וכל קומה הוקדשה לבמאי צרפתי אחר. היו גם הקרנות של משחקי היורו בלובי.

החדר שלנו במלון. שם המלון Sebastopol123 (שם נוח כי זה שם תחנת המטרו הסמוכה וזו גם כתובת המלון)

מקום 15 מתוך 1809 מלונות בפריז- אין ספק שצ'פי יודע לבחור מלונות!

היה לנו נחמד שזו פעם שנייה ושאת רוב אתרי החובה כבר ראינו בסיבוב הראשון. הפעם הוספנו את מוזיאון האורנג'רי לרשימה.

צילום פנורמי במוזיאון האורנג'רי