אז ככה
המחשב כבר יומיים בתיקון (כנראה שכך נראה תיקון של חלק שיש עליו אחריות. בפעם הקודמת שהספק כח הלך לעולמו החליפו לנו במקום ואילו עכשיו, חודשיים לאחר התיקון זה לוקח יומיים ועוד עם תחנונים!. מעצבן.)
לא חסרה לי גישה למחשבים במקומות אחרים (עבודה, קורס, בית של ההורים של צ'פי), גם עכשיו אני לא מהמחשב שלנו אבל אין אין כמו המחשב שלנו. שם הכי נוח!
בקושי נשארו לי ימי עבודה אבל אלו הימים הכי קריטיים- בגרויות. היום היתה בגרות בביולוגיה 3 יח"ל והיה בסדר, ביום ראשון עוד בגרות במגמה וביום שישי הבא בגרות בלשון- האחרונה שאחריה יש חופש סופסוף.
ביום ראשון נסעתי לתל אביב ושם הייתי במספר מקומות:
הייתי בפיליפינים. יש שיקראו למקום- התחנה המרכזית החדשה בתל אביב אבל המקום, במיוחד ביום ראשון, נותן תחושה של להיות בפיליפינים. רוב האנשים שם הם פיליפינים ויש שם מלא חנויות שפתחו לכבודם- אוכל מיוחד, מוסיקת רקע וכו'.
משם נסעתי לדיזינגוף סנטר. הרבה שנים לא הייתי שם והמקום השתדרג פלאים! היה לי זכרון של מקום "אפור" ומוזנח ופתאום הכל נוצץ וחדיש. די הלכתי שם לאיבוד והסתובבתי סביב עצמי אבל היה לי זמן והיה לי נחמד להסתובב. הוצגה שם תערוכה של צילומים של מגזין "מסע אחר" והיו צילומים יפייפים. ליד התערוכה היה דוכן שרצה להחתים אותי כמנויה וידעתי שאין סיכוי שאני עושה מנוי (כבר עשיתי 2 מנויים בחודש האחרון ויש גבול לכל תעלול) ואף אמרתי את זה למוכר בדוכן. הוא התעקש שהוא לא רוצה את כספי והעניק לי מפת עולם גדולה ויפה ונתן גם מחמאה לעיניים שלי
ואז הוא הגיע לקטע של הכסף ואמרתי לו שאני לא רוצה לבזבז לו את זמנו והלכתי.
בסנטר קניתי לנו לחדר מקלחת מדבקות סיליקון כאלה יפות בצורות של פרחים במגוון צבעים ומדבקות לאריחים שאומנית בשם רונית עושה.
בחנות "הספריה" הוצגה תערוכה של עיסת נייר של תלמידים מהסטודיו של ענת אורפז ויש שם עבודות מקסימות אחת אחת. כולן יפות אבל היה צריך לבחור 3 כי זאת בעצם תחרות בין התלמידים. בחרתי בנסיך הקטן, המלך העירום והחתול המדליק הזה:

. קצת ביאס אותי שהעבודות הוצגו במרוכז על שטח קטן...הן הרבה יותר מעניינות משאר החנות וכאילו שנתנו להן במה זניחה מדי.
לא היה לי נעים לצלם כי זה היה בתוך החנות...חבל.
העבודות עשו לי חשק לסיים עבודות שלי בעיסת נייר ששוכבות מעל המקרר...
נכנסתי להרבה חנויות בגדים בסנטר וממש לא מצאתי כלום. כאילו שהאופנה שמביאים לתל אביב שונה מזאת שמובאת לירושלים (באותן רשתות הכוונה). הבגדים ממש לא יפים לדעתי ודברים פשוטים וקלאסיים- מכנס שחור ארוך אין. מה שכן נראה לי שירדתי מידה כי במספר חנויות מידה 42 מתאימה לי (לא כבוד גדול אבל בכל זאת עדיף על מידה אחת יותר...)
אחר כך נסעתי לעזריאלי ושם עשיתי טעות מרה- איך שהגעתי קניתי 3 ספרים (היה מבצע לכבוד שבוע הספר- ספר שלישי חינם). הספרים שקניתי היו כבדים לי בטירוף! 2 ספרי מתכונים ("אורנה ואלה" לצ'פי ו"שוקולד" לאחותו) וספר לאחיינית של צ'פי (ולי) "סודות של פלסטלינה" של רוני אורן. היה לי כבד ואז כבר התעצלתי להיכנס לחנויות בגדים ולמדוד... הסתובבתי גם בעזריאלי כי שוב הגעתי מוקדם ואז בשעה שקבענו מראש נפגשתי עם דוברמן והתפוז הדיגיטלי לקנות מתנה ליריב. המתנה שנבחרה היתה רעיון שלי, קצת מרושע אבל אותי זה הצחיק...קנינו לו את הספר "המקלדת" שתפוז הוציאו (סיפורים שבלוגרים כתבו). אחרי הרכישה הלכנו ליטבתה בעיר ושם דוברמן שאל איפה השולחן שהוא הזמין על שמו. המלצרית שאלה אם אנחנו מהאינטרנט וזה היה מביך ומשעשע כאחד...בכל מקרה יריב וטליק כבר ישבו בשולחן והצטרפנו אליהם. באיחור קליל הצטרפו גם ברוטוס, קובו פולוניום ואינגריד שהיתה היחידה שהתעניינה בשידורי המונדיאל שהוקרנו על מסך לידינו. המפגש עם כל הדמויות מישרא היה נחמד ומעניין ולפגוש את האבא של האתר בכלל מגניב לדעתי... אגב כל האנשים שהזכרתי הם אנשים שפעלו ופועלים מאחורי הקלעים של האתר.
באוטובוס הביתה עלה לפניי בחור צעיר ועיוור. הנהג שאל אותו אם "רגיל" והבחרו ענה שכן. אחרי שיצאה פתקית של נסיעה רגילה הבחור אמר "הלוך חזור" והנהג הבלתי נחמד בעליל צעק עליו שהוא היה צריך להגיד זאת קודם ושעכשיו הוא תקוע עם הפתק הזה. א. אפשר להראות רגישות. ב. לעיוורים אין נסיעה בתחבורה ציבורית בחינם? מוזר...
הגעתי ממש מאוחר הביתה...צ'פי לקח אותי מהגשר:)