זהירות פוסט בלה בלה והתבכיינות לפניך!

לפני חודשיים התחלתי לעבוד בעבודה הנוכחית שלי. יש בה הרבה חסרונות אבל רציתי אותה כי ידעתי שאם לא תהיה לי עבודה אני עלולה לחזור למצב של ישיבה ממושכת בבית ללא עבודה ולא רציתי את זה...

החסרונות:

# שכר מינימום (וזה מה זה מדכא אותי, לפני כמה ימים פגשתי מישהי מהכיתה שבה עבדתי שנה שעברה, היא קופאית בסופר ושתינו מרוויחות אותו דבר רק שהסופר קרוב לה לבית והעבודה שלי רחוקה...)

# שעת ההתחלה היא מוקדמת בטירוף וזה אומר ששעת היקיצה שלי היא הכי מוקדמת שהיתה לי אי פעם (עוד מעט חורף ואני אשכרה אקום בחושך).

# מרחק- העבודה שלי נמצאת במיקום הכי רחוק מהבית עד כה וכוללת הרבה הליכה ברגל (אני נהנית מזה בבוקר, אין כמו האויר של ירושלים אבל עוד מעט חורף וזה יהיה בעייתי, שונאת שיורד גשם עליי).

# אופי העבודה- העבודה כוללת הרבה כאב ראש מהרבה גורמים והמון אחריות על הרבה כסף. ממקום מושבי אני רואה את הקב"טים אצלינו שלא עושים הרבה ומקבלים את אותו השכר...

# קמצנות- בהרבה מקומות עבודה מתקמצנים אבל בעבודה שלי זה הגיע למצב שאחרי שהתחננתי חודש למשהו בסוף הלכתי וקניתי אותו מכספי. לא מדובר בסכום ענקי אבל העיקרון מפריע לי.

# הרבה עובדים= מעט משמרות. כשפניתי למשרה הזאת נכתב במודעה שמדובר במשרה מלאה. לא דובים ולא יער...אני סותמת חורים כשצריך ובגלל שיש הרבה עובדים יחסית אז לא צריך הרבה. זה מעצבן מאוד מצד אחד ויוצאת לי משכורת גרועה אבל מצד שני יש לי חופשים שזה כיף לי ויש לי קייס לימים שארצה לעזוב... שבוע הבא למשל יוצא שאני עושה משמרת אחת וזה גרוע ביותר כי זה חודש שלא עבדתי בו שבוע כי הייתי בתורכיה ואני זקוקה לעוד משמרות. יש יותר מדי עובדים ואחת אפילו בחופש של חודש ולמרות זאת יצאה לי משמרת אחת (עלוב יותר).

כעת אני נמצאת בצומת דרכים וקשה לי להחליט מה לעשות... אני ממשיכה לשלוח קורות חיים פה ושם ומקווה למקום יותר טוב ומצד שני כשהתקבלתי לעבודה נאמר לי שבעוד כמה חודשים כשמישהי תצא לחופשת לידה אז יצטרכו אותי בגדול, עוד התלבטות היא- אולי אני מקבלת קצת משמרות כי כל הסטודנטים בחופש והם עושים יותר משמרות מהרגיל... בקיצור לא יהיה לי נעים לעזוב בגלל חופשת הלידה של ההיא אבל רבאק- 4 חודשים לא תהיה לי משכורת נורמלית? זה לא בסדר...

בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שלפחות יש לי בלוג עבודה חדש. לפחות זה.