Life is unpredictable; eat dessert first
|
| 9/2006
שלל סיפורים מהשבוע שחלף לו...
לפני הכל- דיברתי היום עם רמי לוי - הרמי לוי (רק ירושלמים יכירו...) ממש שיחות עם סלבס מקומיים יש לי לאחרונה.
הוא היה ממש נחמד ועזרתי לו ובזכות השם שלו הוא גם קיבל את מה שהוא רצה למרות שזה לא נהוג בבית ספרינו...
ונתחיל בשלל סיפורים...
עבדתי השבוע כל יום בשבוע וגם מחר אני עובדת. בהתחלה הייתי אמורה לעבוד בימים שני-שלישי-רביעי-חמישי אבל בגלל יום הולדת של עובדת שהיתה אמורה לעבוד היום זכיתי לעוד משמרת ובגלל שקרה לה משהו לא נחמד במשפחה היא גם נתנה לי את המשמרת שלה מחר- שזה הכי פיצוץ כי בשבת מקבלים יותר כסף + מונית שלוקחת מהבית...
באחת המשמרות היתה לי בעיה עם סגירת אירוע והתקשרתי לבוסית שלי ועשיתי את זה יחד איתה בטלפון (מזל שהיא זוכרת את כל התוכנה בעל פה...זה מדהים אבל היא גם זוכרת את פרטי הבנק של המקום) זה היה אחרי יום שהיא עבדה מלא שעות וכבר היתה עצבנית ומותשת ועוד אני נפלתי עליה עם הבעיות והיא זרקה משפט שביאס אותי איך שהוא נאמר- כאילו את לא יודעת לעשות את זה?! התבאסתי קלות אבל אחרי המשמרת של היום שסגרתי 4 אירועים בזה אחר זה בלי שום תקלות אני גאה בעצמי. בסוף המשמרת היא קיבלה ממני צילצול על שאלה אחרת והתגאתי בהישג שלי:)
הקטע של סגירת אירוע קצת מלחיץ... העובדים של הקייטרינג עומדים מול הדלפק מתופפים בעצבנות על הדלפק ומסננים כל דקה "נו?!!" והלקוח מחכה לקבלה וחונה איפה שאסור וממהר לצאת ואני עושה את זה לאט ובטוח... ואומרת שאני מעדיפה לעשות לאט בלי טעויות מאשר מהר עם טעויות. ואז יש את המדפסת התותחית שלנו שלהוציא 100 דפים היא יורקת אותם כמו טיל אבל על דף אחד לא נאה לה לפעול מהר ועד שהיא מתעוררת לחיים ומדפיסה אותו... ואז אני מחייכת ואומרת שמעכשיו מחכים למדפסת- לא לי!
ועכשיו סיפורי אורחים:
מתאכסנים אצלינו 2 חבר'ה ניו יורקים חמודים שכל יום אנחנו מדברים ואני מגלה עוד ועוד פרטים עליהם... זה מדהים- אחד מהם הוא בן 40 ואני חשבתי שהוא בן 28 גג. לא האמנתי לו עד שהוא הראה לי תעודה מזהה ואלבום תמונות של הילדות שלו. הם שלחו פריטים לכביסה ופריטים לגיהוץ ומהמכבסה התבלבלו וגיהצו הרבה יותר ממה שהם ביקשו ושילמו וזה היה להם בכפת וחשבו שיש לי יד בדבר. הם לובשים חליפות כאלה ונראו חשובים והתעניינתי במה הם עוסקים אבל ככשאלתי נעניתי שזה סיפור ארוך... ביקשתי הגדרה במילה אחת וזכיתי להגדרה בשלוש מילים- אנחנו עוזרים לישראל. זה סיפק אותי :)
כל יום הם לומדים מילים בעברית- האו דו יו סיי קי? ומפנימים את המילים החשובות:) כשזה שנראה צעיר שאל אותי הוא דו יו סיי פורטי עניתי לו- וי סיי וי דונט ביליב יו! בכל מקרה היום הם קנו מכשיר סלולרי וביקשו שאחליף את השפה מעברית לאנגלית- איימתי עליהם בלהחליף לסינית ואז שנינו לא נדע איך לשנות את זה. קיבלתי מאחד מהם כרטיס ביקור עם כתובת של אתר אינטרנט של הארגון שדרכו הם עוזרים לישראל.
ועוד אוהבת ישראל וישראלים היא תיירת מקסימה (על היום הראשון היא הביאה לנו בונבוניירה) שלקחה ממני ומהקב"טית אימיילים וטלפונים וממש רצתה שנבוא אליה לקרואטיה וסיפרה שזה טיסות ממש זולות ושנישן אצלה... איזה מקסימה היא.
היא סיפרה שהיא הכירה בנות מתל אביב בטיול הקודם שלה בארץ ושהן טסו אליה ושזה ממש זול וקרואטיה יפה ועכשיו היא הזמינה את הבנות האלה אלינו והיא משלמת עליהן (כנראה שלא חסר לה כסף...) היא כזאת לארג'ית שהיא התעקשה לשלם מראש כדי שזה לא יגיע למצב של ריב מי משלם.
הקפיטריה- יש מול הקבלה קפיטריה שמנוהלת ע"י מישהו שהיה בכיתה שלי (מגניב לו!) בקיצור יום אחד אחת הקב"טיות הכינה על פתק פירוט באיזה סנדביץ' היא מעוניינת. היא כתבה חצי לחמניה ומה יהיה בה. אני מגישה לו את הפתק והוא ניגש למלאכה ואז לא מבין- חצי לחמניה? פונה לעובדת שלו ושואל- אנחנו מוכרים חצי לחמניה?! העובדת אומרת שכן, רק לקב"טית הספציפית הזאת... אוקיי- אמרתי לו טוב שהוא מעודכן מה מוכרים אצלו . בקיצור הוא הכין לה מה שהיא ביקשה ואז ניגש ל
עובדת שלו לשאול כמה היא לוקחת לה בד"כ :) אני מייעצת לו מדי פעם מה להביא ולמכור ודווקא יש לי עצות טובות:)
היום רשמתי מישהו לסיור שלנו והיא אמר לי שבאמצע הסיור הוא מתכוון להציע נישואין ~נייס~.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אוקה