נכתב אתמול:

היום הגיעו אורחים מנורבגיה... איך התרגשתי כשאחזתי את הדרכון הנורבגי, ישר החמאתי להם ואמרתי להם שהייתי בנורבגיה ושלדעתי זו המדינה הכי יפה שיש ושמאוד נהניתי שם:)

עוד התרגשות קלה נרשמה כאשר קיבלתי תפריט של מסעדה צמחונית. זה הלך כך- זוג שמתארח אצלינו שאל אותו לגבי הכתובת של המסעדה ואני לא הכרתי אבל בדקתי באינטרנט ואמרתי את התשובה ואף התקשרתי לשאול עד מתי הם פתוחים. אמרתי לזוג שאם המסעדה טובה שיגידו לי כי גם אני צמחונית. כשהם חזרו הם הללו את המקום והגישו לי צילום של התפריט של המקום. ממש התרגשתי שהם זכרו אותי והגדילו לעשות צילום של התפריט:)

סוכות זאת תקופה ממש לחוצה במרכז העיר ירושלים, העיר שוקקת והמונים מגיעים לכותל ואיפה שאני עובדת נמצא בדיוק באיזור הפקוק-תמידית. מחר נוסף על כל זה תהיה צעדת ירושלים אז יהיה עוד יותר עמוס...מקווה שאגיע בזמן.

היום:

יצאתי ממש מוקדם לעבודה במטרה לטייל בעיר קצת לפני ולעשות סידורים. הפקדתי צ'ק לצ'פי, שלחתי 2 טבעות של מיכל נגרין לתיקון (תמיד נופלות לי אבנים מהטבעות), קניתי דיאודורנטים בריחות משגעים- יש אחד שממש בא לי לאכול אותו..., קניתי מתנה קטנה לאחת העובדות שיש לה היום יום הולדת והשארתי לה את המתנה בעבודה. במדרחוב היה ממש נחמד, העיר גדושה במבקרים והמדרחוב התמלא בנגנים ששימחו את העוברים ושבים. אהבתי במיוחד חבורה שניגנה בכלי נשיפה וזה היה ממש שמח ומגניב כזה ואיפלו הקלטתי בפלאפון אבל לא לחצתי על שמירת הקלטה אז לצערי אין לי זכר של זה:(

בעבודה היה נחמד, לא הרבה באים לסוכה שלנו למרות שמצלמים ממנה תוכניות לערוץ הראשון (ואולי בגלל זה לא באים...)

הייתי צריכה לעשות צ'ק אין ל-14 איש באותו זמן ואז מישהי שעובדת במחלקה אחרת אבל בעברה היתה פקידת קבלה באה לעזור לי ולצערי זה עשה לי בלאגן וטעויות שאחר כך ישבתי שעות לנסות לפתור ואני מקווה שפתרתי נכון (נראה אם יתקשרו אליי מחר בבוקר...)

היה אצלינו שר והמאבטח שלו נתן לקב"טית שבכניסה חידה ואני והיא העברנו איזה 3 שעות בניסיון לפתור את החידה, איזה 50 פתקיות מקושקשות עם שרטוטים נמצאו אצלי בסוף המשמרת אבל התייאשתי ובאיזשהוא שלב הפסקתי לנסות. המאבטח של השר אמר לקב"טית שאם עד יום ראשון היא לא תצליח לפתור הוא יגיד לה מה הפתרון... אני מתה לדעת את התשובה ואפילו פרסמתי את החידה בפורום חידות אבל גם שם עוד אין פתרון.

היום יצאתי 4 דקות לפני השעה שבה אני אמורה לסיים את המשמרת והספקתי לאוטובוס שלי וישבתי ליד הבחור שתמיד עולה בשעות האלה שכבר כתבתי עליו בבלוג (נראה לי...) ומרוב שיחות ופטפטוטים איתו שכחתי לצלצל בזמן והנהג היה חמוד ועצר לי בכל זאת באמצע הכביש. החניתי את האוטו באמצע הדרך כדי לא לעשות סיבובים עם האוטובוס אבל בגלל שלא צלצלתי בזמן היתה לי הליכה מרובה עד לאוטו. הי הלי כיף בכל זאת כי בזכות זה שהייתי עם האוטו עצרתי בפסגת הפיצה וקניתי מגש טעים של פיצה והבאתי לי ולצ'פי שאהב את הרעיון:) הוא הכין לקינוח מנגו והיה כיף.

מחר יום הערות השוליים הבינלאומי שלי ושל צ'פי- אני שונאת הערות שוליים!!!!!!! זו כזאת עבודת פרך נקווה שיעבור מהר.