צ'פי שלי חגג 26 השבוע ולרגל המאורע החגיגות התפרסו על פני 3 ימים (כי לא יכלו להתפרש על פני יום אחד).

ביום שלפני יום הולדתו ביקשתי שלא יעבוד וגם אני הייתי בחופש ונסענו לרמת החייל למקום שנקרא "רונימוטי". למקום נחשפנו בעקבות תוכניתו של חיים כהן- הילה אלפרט עושה כתבות שטח על כל מיני מקומות והיא היתה שם וזה נראה לשנינו מעולה (אפשר לראות סרטון על המקום בכתבה מהתכונית ששודרה ב-12/7/07). מה שקרה זה שצ'פי שכח מהמקום ואילו אני ביררתי באינטרנט מה מי מו וגיליתי שזה לא רק בית קפה מעדניה אלא גם עושים שם סדנאות. קראתי גם כתבה אוהדת על הסדנא והתכתבתי עם רוני במיילים ורשמתי את שנינו לסדנא איטלקית. הגענו למקום שממוקם במגדלי זיו ברמת החייל, פעם ראשונה שלנו באיזור הזה... היתה רוח טובה והמקום היה מאוד נינוח ושליו. הסדנא היתה שווה ביותר- צמד המרצים- רוני ומוטי היה חמודים והראו את הכל פלוס טיפים מועילים ואחרי שראינו הכל קינחנו בארוחה של כל מה שהוכן. בסוף הסדנא קיבלו חוברת מתכונים של הכל וקניות בחנות עם הנחה של 10%. בסוף הסתבר שמאפים ניתנו לנו בחינם היות ומדובר בסוף יום וממילא כל מה שנשאר בגזרת המאפים בחנות בסוף היום עובר לעמותת לשובע שמחלקת לנזקקים ולמחרת בבוקר הכל מוכן מחדש... יצאנו מרוצים ושבעים.

למחרת, יום ההולדת עצמו התחיל בכך שקמתי מוקדם וארזתי מזוודה. שמתי אותה בתא המטען באוטו וחזרתי הביתה להכין את השולחן כך שיראה כך:

הערתי את צ'פי וקראתי לבני המשפחה ולאחר מכן אמרתי לו שיתארגן כי אנחנו נוסעים לאנשהוא. הכנתי מפות מבעוד מועד ונסענו למרכז קניות בשפיים שם צ'פי שלי קנה 2 ג'ינסים ושלוש חולצות- הספק מרשים לכל הדיעות! ממש ליד ישנו בית קפה בטבע שנקרא "מקום בארסוף- בית קפה בטבע". ישבנו שם לארוחת בוקר זוגית והיה שם אויר מעולה, בריזה מהים והמקום אכן הרגיש בטבע, והנה ראיה לכך:

אחרי ארוחת הבוקר נסענו לכיוון הרצליה שם עשינו צ'ק אין במלון שיזן שנמצא בתוך מלון דניאל. רק הגענו לחדר וצ'יק צ'ק התארגנו לרדת לספא למסאג' של 45 דקות. העיסוי היה מעולה (למה צ'פי שלי לא מסאג'יסט?!) ושני המעסים שלנו קיבלו טיפ להכרת תודה:)

אחרי המסאג' התארגנו לפעילות הבאה שלנו- רכיבה על סוסים בחבצלת השרון. המיקום של החווה מעולה- ממש על הים והרכיבה מתבצעת על חוף הים. בחרתי שעה מעולה לרכיבה אבל בעקבות איחור שלנו (פעם ראשונה באיזור) היציאה התעקבה ויצא שזמן קצר לאחר שיצאתי השמש כבר שקעה והיה חשוך :( תמונות מהמקום:

רכבנו על הסוסים מאיה ושעיה ועם המדריך הנחמד חי שצילם אותנו תוך כדי הרכיבה אבל בכוונה לא שמתי כאן תמונות.

עייפים אך מרוצים נסענו למושב אודים שם בקושי מצאנו את בית הקפה מוסקט אבל בסוף מצאנו, מבחוץ נראה שהאיזור חשוך ושקט אך בפנים היה תוסס ומלא באנשים. יש במקום חנות עם כלים ודברים מהממים. האוכל היה טעים והקינוחים גם וסה"כ היה נחמד ביותר.

למחרת בבוקר קמנו לג'קוזי (עד שצ'פי פענח את אופן ההפעלה לא ננסה?!)

ולאחר מכן לארוחת בוקר. במלון דניאל יש את מלון שיזן וארוחת הבוקר היא נפרדת. הכל מוגש בכלים מדליקים והאוכל איכותי וקולע. אחרי הארוחה ארזנו את הכל למזוודה, עשינו צ'ק אאוט ונסענו לחולון למוזיאון הילדים (26 זה עדיין ילדים...!)

בפעם הקודמת שהיינו במוזיאון הילדים נסענו לתערוכה "דיאלוג בחשיכה" והפעם ידעתי מראש שישנה תערוכה חדשה בשם "הזמנה לשקט". אם הקונספט הקודם היה מדריך עיוור ומסע אל עולמם של העיוורים כאן המסע היה לעולמו של החרש ושל עצמך. היה לנו מדריך חרש ונאסר עלינו לדבר במשך שעה וחצי. קיבלנו אוזניות שאטמו כל רחש וממש חווינו דממה. עברנו בין כמה וכמה מיצגים שבכל פעם "דובר" על נושא אחר. בקיצור חוויה.

כעיקרון זה כל מה שתיכננתי ולא תכננתי הלאה אבל אם כבר אנחנו באישור צ'פי רצה לנסות את מסעדת איזדורה שאת התפריט שלה עיצב השף חיים כהן (סגירת מעגל מתחילת הפוסט) אז ממש אלתרנו ונסענו לראשון מבלי לדעת את הכתובת של המסעדה. כל הידע שלנו בראשון לציון מסתכם ב"נאפיס". הרעיון שלי היה לנסוע לנאפיס ושם לשאול ולקוות שזה ליד...

צ'פי מצד שני זכר שהוא ראה באיזו כתבה שזה ליד הטיב טעם אז נסענו לשם ושאלנו אנשים. הם לא כל כך הכירו את שם המסעדה אז התקשרתי ל-144 לשאול כתובת וטלפון. אמרתי שכתובת אנשים כן יכירו וכך עשינו ומישהי חמודה עזרה לנו וממש כיוונה אותנו עד לחניון זד"ל ובחניון כבר קיבלנו הוראות הלאה. המסעדה היתה מלאה ולא היו לנו הזמנות מראש אז ההצעה של המארחים היתה לשבת על הבר וכשיתפנה שולחן, לעבור אליו. הזמנו על הבר ואז עברנו לשולחן באיזור מעשנים כי זה מה שהיה. אני לא מצאתי כלום בתפריט ובסוף הזמנתי סלט שמתוך כל הסלט אכלתי רק עגבניות עם רוטב. צ'פי הסתדר כמובן ולקח עסקית. בגזרת הקינוחים אף פעם אין לי בעיה אז כשצ'פי אכל את המנה העיקרית ונותרתי ללא מנה ביקשתי צ'יפס כי ראיתי שיש להם במנות לילדים צ'יפס. אני לא מבינה איך אפשר להכין צ'יפס לא טעים אבל לא התלהבתי והקינוח היה טעים למזלם...בקיצור אולי המסעדה מעולה אבל אני בעייתית באוכל והמקום לא התאים לי.

אחורי זה חזרנו הביתה מותשים כאילו חזרנו מטיול שנתי:) לא לפני שאספנו (לא בדיוק מהדרך אבל עיקוף לא גדול) את המחשב החדש שצ'פי קיבל ליום הולדת. יותר נכון הוא קיבל תקציב של 4000 ש"ח והזמין מחשב בפי שניים מחיר. חזרנו הביתה מותשים מהטיול השנתי ועוד יותר מותשים מהידיעה שבערב ההורים שלנו עוד רצו לקחת אותנו לבית קפה...

בבית הקפה בירושלים הפקוקה (ככה זה כשיש את חוצות היוצר) היה נחמד מאוד, ישבנו במקום ביתי של זוג צרפתים שעושים הכל במו ידם וכל המנות היו טובות. שם המקום הוא סימון כשם בעלת המקום.

היה מוצלח ביותר וצ'פי שלי נהנה מאוד. הוא קיבל 2 משחקי מחשב למחשב החדש ושני ספרים וים של חוויות...

בסוף החודש הוא מתחיל ללמוד לתואר שני וזאת היתה חגיגה של 2 המאורעות גם יחד:)