אז מה היה בשבוע שעבר...

המופע הגדול עבר וזה טוב. מזל שביקשתי תגבור באותו יום כי היה צריך... באותה משמרת באה להחליף אותי מישהי שזו המשמרת האחרונה שלה איתנו וזה היה עצוב להיפרד. כשהגעתי הביתה אני וצ'פי שלי יצאנו לחנות האהובה עלינו באיזור תעשיה בקסטל- מעוז הגרעין והתבלין שמכילה הכל מהכל וידענו ששם נמצא את מבוקשנו- מועך ירקות- מולי שבעזרתו נוכל להכין את רוטב העגבניות שלמדנו ב"רונימוטי". קנינו מספר פריטים שימושיים יותר או פחות למטבח והתחלנו במלאכה. צ'פי כבר הכין את העגבניות שהתבשלו במיץ של עצמן ונותר רק למעוך אותן. צילמתי תמונות של לפני ואחרי:

6 ק"ג עגבניות תמר מבושלות במיץ של עצמן+ בזיליקום ומלח.  הריח מדהים מדהים מדהים.

ואחרי:

מזה הכנו טימבלו: מתכון כאן: http://www.ronimotti.com/Recipe.html

והכנו גם פוקצ'ות אישיות עם רוטב וגבינות- מעין פיצות אישיות. וכמובן שנשאר לנו מלא רוטב שהלך להקפאה וכך הוא נשמר לשימושים חוזרים:) כשהיינו בסדנא אצל "רונימוטי" קנינו רוטב כזה ( 500 מ"ל 18.90ש"ח).

נ.ב פעם ראשונה שטעמתי זוקיני.

בערב יום כיפור עבדתי עד 15:00 ועל הבוקר כבר הזמנתי מונית שתיקח אותי כי האוטובוס האחרון שלי יוצא רק ב-14:30. פקססתי הזמנה למונית לתחנת המוניות שאנחנו עובדים איתם והתקשרתי לוודא שהפסק הגיע. אמרו לי שהפקס הגיע אבל ששלוש זה מאוחר מדי!!! שאלתי אם יוכלו לקחת אותי או לא כדי שאדע להסתדר בהתאם... הדעות שם בטלפון היו חלוקות, מישהו צעק שלא ומישהו אמר לי אל תדאגי (ולשמוע את זה מנהג מונית קצת מדאיג...) ואז אני שומעת עוד קול ששואל מי זאת בטלפון וזה שדיבר איתי ענה לו ואמר את שמי. תוך שניה אני שומעת ברקע- "אני אקח אותה!" כמובן שזה היה הנהג שליווה אותי עוד מימי 144 שמאוד מסמפט אותי. הויכוח נקטע ואז הסדרן בטלפון אומר לי חצי בצחוק- כדאי לך יש לו וילה ברחביה! והנהג שהסכים לקחת אותי באצילותו אומר לסדרן- יש לה חבר 9 שנים!.

נגמרה הסאגה ואכן היתה לי הסעה בשלוש והגעתי בשלום הביתה:)

מי שבאה להחליף אותי זו גם היתה משמרת אחרונה שלה אבל ממנה לא נפרדתי כי היא ארגנה מסיבת פרידה בעבודה ביום שלישי (אחרי המשמרת האחרונה).

תכננו לבשל בערב יום כיפור אבל המטבח נראה כמו לאחר מהפכה (אנחנו מבשלים רק בבית הוריו של צ'פי), אמא שלו בישלה מרק ואפתה עוגות (יותר נכון צ'יגרטש שלא תפחו כלל אבל היו בכל זאת טעימים). אז דחינו את הבישול ליום כיפור עצמו. קמנו בצהריים והפצנו ניחוחות בבית שלמי שכן צם (רק אמא של צ'פי אבל אני לא קוראת לזה לצום אם אתה ממשיך לעשן ורק לא אוכל...) היה קשה מאוד להתמודד עם הריחות.

בצאת הצום הגשנו הכל ואנשים אכלו כאילו הם באמת צמו... אפילו אין לי תמונות של הפוקצ'ות מרוב שהן התחסלו.

היה טעים מאוד.

יום שני היה יום התשלומים- נציגים החברות אגד טורס ובין הרים הגיעו עם כסף וחילקו בין הפקידות לפי הרישום לסיורים שלהם. יצאתי עם סכום מכובד ביותר:) לשניהם סיפרתי שXXX עוזבת ושבטח כמויות הרישום לסיורים תפחת משמעותית מעכשיו והם התבאסו. קיבלנו גם סוכריות טעימות מאגד טורס. בכלל החודש שיחקתי אותה עם כמויות הטיפים שעשיתי:)))

ביום שלישי היתה מסיבת הפרידה מהעובדת השניה שעזבה, היא היתה הכי ותיקה בקבלה (4 שנים) והיא ארגנה מסיבה וכל העובדים באו והיה עצוב מאוד ומרגש מאוד. אני עדיין לא עיכלתי ששתיהן עזבו:( הכנתי לה מתנת פרידה קטנה ממני קטנה כדי שתוכל לשאת איתה במזוודה (היא טסה לחצי שנה) וברכה בתוך קופסאת גפרורים כי זה סימל משהו והיא מאוד אהבה את הברכה. הצטלמנו קצת ונפרדנו אבל בטוח נראה אותה שוב כי יש לה חבר שעובד אצלינו בבנין...!

עכשיו זו תקופה קשה- נשארו רק 3 פקידות (במקום 5 ) ואנחנו מחפשים מישהי חדשה. עד עכשיו דובר שמישהי מהעבר תחזור אבל מישהו לא חכם במיוחד סיכל את זה וזה באסה כי מישהי מהעבר לא צריכה תקופת חפיפה ומישהי חדשה תצטרך כמובן וזה לוקח זמן.

היום- אני בחופש כי יש לי רופא שיניים (גם כן חופש...)

צ'פי השבוע היה אצל השינננית והיא תמיד נותנת לו מברשת שיניים אחת. הוא קנה בשבילו עוד אחת במרפאה במחיר מוזל כי היא אמרה לו שצריך להחליף פעם בשלושה חודשים והיא נותנת לו אחת לחצי שנה. בבית ערכנו השוואה של המברשת החדשה לשלי ורציתי כמו שלו. הוא נתן לי את השניה שהוא קנה אבל זה בלבל אותי כי שלו אותו דבר כמו שלי רק עם פס ירוק ושלי עם כחול. זה יצר דילמה מה שלי ומה שלו ובסוף לקחתי לק בורדו וקישטתי את שלי בבורדו. ככה אני מבדילה וצ'פי צוחק עליי שזה ששלו ירוק ושלי כחול זה לא מספיק טוב להבדלה...

סוף שבוע טוב לכולם!

נדלקתי על הרעיון שהועלה כאן והנה התוצאה שלי:)