בסוף ספטמבר צ'פי שלח אליי אימייל שהועבר אליו ובו צויין שחגיגות ה-40 למכון בו הוא עובד יתקיימו ב-23.11.14
הוא העביר אליי את האימייל הזה ואני הגבתי: שיזיזו- זה יום ההולדת שלי!
בסוף מה שקרה זה שלא הזיזו את התאריך וצ'פי פשוט לא נכח באירוע הכי חשוב עלי אדמות של המכון. ביום האירוע, כל העובדים ששמעו שצ'פי לא יגיע הרימו גבה ואפילו הבוס שלו טרח להראות לו שהוא מודע להברזה הנוראית. למחרת כו-לם סיפרו כמה היה נפלא ושיבחו את הארגון המופלא וכו'.
אבל אותי זה לא עניין- יום הולדת חוגגים ב ת א ר י ך - לא דקה לפני ובטח שלא אחרי. זו נהייתה בדיחה משפחתית כי המשפחה של צ'פי תמיד חוגגת קצת לפני או קצת אחרי- בדרך כלל בסוף השבוע שקרוב לתאריך אבל הם אף פעם לא יחגגו בתאריך. סוג של מסורת
בעשור שבין יום הולדת 20 ל-30 חגגנו בהפקות מושקעות והחלטנו שבעשור הזה ננמיך פרופיל ויום הולדת זה יום שיכלול פינוק בבוקר ומסעדה מפנקת בערב.
וכך היה:
ביום הולדתי התעוררתי לפני השעון המעורר בשעה 7:00 וראיתי שצ'פי לא במיטה. הוא כנראה השכים קום והתחיל להכין לי ארוחת בוקר מפנקת ומושחטת... לא קמתי כדי לא להפריע ובשעה 8:00 הוא הגיע עם מגש למיטה ועליו 7000 קלוריות בצורת מתוקים מהפטיסרי הסודי של אמיל :) + פאי תפוחים טרי וחם מעשה ידיו+ קצפת + 2 כוסות שוקו מושקע לא מהעולם הזה
תיעדתי את כל השחיתות:
את לב האוריגמי הכין לי עודד האחיין המתוק של צ'פי
אחרי כל המתוק הזה על הבוקר צ'פי שלי הסיע אותי עד לפתח החנות- ממש שירות VIP ואמר לי שיאסוף אותי בשעה 19:15 ליעד לא ידוע...
בשעה 15:50 אמא שלי הפתיעה אותי ובאה לחנות עם בלונים וכתר של ילדת יום הולדת- מהרגע שהיא הביאה לי אותו לא הורדתי אותו עד חצות.
עשינו גם סלפי...
בשעה 19:15 צ'פי שלי אסף אותי מהחנות. הוא הראה לי סרטון שעמית האחיינית המתוקה שלו הכינה- צילמה, ערכה וכו' בסרטון רואים את בני המשפחה מאחלים לי מזל טוב. הסרטון משעשע ומכיל הומור פנימי
נסענו לכיוון תל אביב וכשחנינו הבנתי שאנחנו בדרכנו למסעדת רפאל. המארח+ המלצרית שועשעו מהכתר שלי (זה כתר ורוד עם אורות מהבהבים). הזמנו את המנה הקבועה שלנו שם (אין הרבה מנות צמחוניות מראש...) ולקינוח את מקבץ הפטיפורים הטעימים שלהם. היה יותר מדי מתוקים ליום אחד ובבית נשארו עוד מלא מתוקים מהבוקר... לא יכולה לחשוב על אוכל במשך שבוע.
במסעדה צ'פי שלי הביא לי ברכה שכתב. הוא שרף את הקצוות של הדף והאש שרפה קצת יותר ממה שהוא תכנן אז הוא העתיק את הברכה שוב בצד השני
חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים.
בדרך הביתה הוצאתי מצ'פי הבטחה למחר- רציתי שיכין לי ארוחת ערב כמו שהיינו אוכלים כל יום בתקופות מסויימות והרבה זמן לא יצא לנו... אז גם למחרת המשיכו חגיגות יום ההולדת וגם היום, יום שלישי אנחנו הולכים להופעה של רשף לוי בזאפה אז נמשיך לחגוג.
זהו- מעכשיו- רשמית- אני זקנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אוקה
):