כל מה שכרוך בטיול לחו"ל, תמיד אורגן ע"י צ'פי שלי. יש לכך כמה סיבות:
1. אני לא מחובבי החו"ל ודי צריכים להכריח אותי לקחת חופש ולטוס.
2. אם אני אארגן, זה אומר שאדע הכל מראש, אראה תמונות וזה לא יהיה מפתיע כשאגיע. בעייתי.
אז מה שעובד בשבילי זה שצ'פי יארגן הכל מבלי ליידע אותי לאן הולכים ומה עושים (היו פעמים שגם היעד היה בהפתעה אבל לרוב אני מודעת ליעד). הוא מארגן הטיולים מספר אחת בארץ לדעתי! הוא מכיר את הלקוחות שלו (אותי) ואת הקשיים שלהם (יש הרבה) ותופר טיול למידותיי.
מדהים אותי כמה הטכנולוגיה שינתה את היכולת לתכנן טיול בחו"ל.
בטיול הראשון שלנו לחו"ל, היינו לפני צבא, ראינו מודעה בעמוד האחורי של העיתון, של הדקה ה-90. הזמנו חבילה של טיסה+מלון מבלי לראות את המלון (היום אין מצב שנזמין מלון מבלי לקרוא ביקורות ולראות תמונות בטריפאדוויזור). קנינו ספר שנקרא בערך "25 אתרי חובה ברומא" ופשוט קראנו אותו והחלטנו איזה מהאתרים בא לנו לראות. כל כך פרימיטיבי וזה עוד לפני שאזכרתי את המצלמה (הלא דיגיטלית כמובן)
אז הודות לטכנולוגיה, זה באמת הרבה יותר פשוט לתכנן מראש. הודות ל:
Tripadvisor.com שהוא התנ"ך לבחירת מלון, מסעדה, אטרקציה, חנויות.
דוד גוגל כמובן ובן הדוד- גוגל מפות.
אתרים להזמנת טיסה (לא יודעת מאיפה צ'פי שלי הזמין הפעם) וכו'.
בלוגים והמלצות אישיות של אנשים שהיו והמליצו. קישורים לקריאה נוספת בסוף הפוסט.
יום ראשון לטיול 11/9/15:
הפתעה- לראשונה בחיי שנינו טסנו במחלקת עסקים. צ'פי סיפר לי שהוא הזמין כרטיסים למחלקת תיירים כרגיל ובבוקר הטיסה התקשרו מאל על ושאלו אם הוא רוצה לשדרג לעסקים תמורת נקודות של הנוסע המתמיד וכסף (הוא לא מגלה לי כמה עלה התענוג). טסנו בבואינג 747 ונהנינו מכל רגע. כמה מקום לרגליים שזה לא להאמין. ישבנו אחד ליד השני, בלי נוסע נוסף. המושב ממש מתיישר למצב שינה. מסך אישי לכל מושב והכי חשוב- שקט! כמה תינוקות וילדים עלו למטוס ולא שמענו אף לא בכי אחד :) השדרוג היה רק לכיוון אחד ובחזור הערכנו אותו עוד יותר.
(סלפי ראשון מתוך עשרות)
הכי שעשע אותי: השוטר/פקיד בשדה התעופה בכניסה לאמסטרדם שאל כמה שאלות- למה הגענו, כמה ימים, מה נראה שם... אז צ'פי שלף - בית אנה
פרנק והשתיק אותו
לקחנו רכבת לתחנה המרכזית, נסיעה ממש קצרה ועולה ממש זול (אני משווה לתיירים שהגיעו למלון בו עבדתי ושילמו הרבה יותר)
המלון שלנו היה ממש במיקום מנצח, מול התחנה המרכזית וזה אפשר לנו הגעה מהירה מהשדה ואליו ושיטוט לכל מקום שרצינו ברגל.
המלון היה מודרני ומעוצב במגניבות. החדר לא היה מוכן שהגענו אבל שמרו לנו על המזוודות והלכנו לטייל.
הדבר הראשון שקנינו היה 2 כרטיסי סים מקומיים בחנות מגזינים (המלצה שצ'פי קרא). צ'יק צ'ק תפעלנו את זה והופ- יש לנו אינטרנט (לא שיחות, רק גלישה).
דלפקי הקבלה (בתור מנהלת קבלה לשעבר...אלה הדברים שמענינים אותי
) מלון Art'otel
החנות הראשונה שהגענו אליה, ממש הזכירה לי את החנות שלי... קניתי משם את הגלויות האלה ואני רוצה גם להביא אותן לחנות שלי!
שם החנות: DASKAS
כתובת: Haarlemmerstraat 27
נכנסנו לחנות מיצים/מעדניה שנראתה טוב והופתענו לגלות שיש תותים. הצטיידנו בתותים ובשייק פירות
תפסנו ספסל בצד של השמש...ועשינו סלפי תות
עיר מאוד יפה וציורית. כל תמונה עם מים, בניינים יפים ופרחים ממש נראית גלויה.
אכלנו ארוחת צהריים קלילה בבית קפה חמוד שנקרא פיקניק ומשם הלכנו לבית אנה פרנק. התורים לשם יכולים לקחת 3 שעות (כל פעם מכניסים קצת אנשים כי הבית יכול להכיל קצת אנשים בכל פעם) לכן ממש כדאי להזמין כרטיסים מראש ולהיכנס כמו מלכים לסיור בשעה שהוזמנה מראש
הרגיש לי מוזר להצטלם שם... וממש שמחתי שהתורים לשם ארוכים. מקום חשוב שמתוחזק בכבוד הראוי לו.
כבר הגיע ערב, הגענו לנקודת מפגש שנקבעה מראש לסיור ברובע החלונות האדומים. המדריכה שלנו היתה בחורה מקומית בשם לילו שסיפרה לנו את הסיפור של הרובע הזה על כל מעלליו... ממליצה בחום להירשם לסיור. ככה יוצא שלא סתם עוברים שם ותוהים מה לעזאזל ההולנדים חשבו... זה עדיין הזוי אבל מעניין לשמוע את המקומיים ואת מאחורי הקלעים.
מקום ראשון בטריפאדוויזור בקטגוריית הטיולים: That Dam Guide
חלון הראווה של חנות הקונדומים המפורסמת ברובע החלונות האדומים.
חזרנו למלון עם מגש של פיצה שעלה 4.95 יורו מפיצריה ליד המלון. היה טעים וזול וזה יתזקזז לנו עם הארוחה שנאכל מחר...
יום שני לטיול 12/9/15
נסענו ברכת לעבר חדר החידות (אפשר להגיד שהתחלנו באתונה סוג של מסורת escape room בחו"ל)
בארץ, לקחנו את אבירם ליום הולדתו לחדר כזה בירושלים והיה ממש מוצלח אז זו מתנתו ליום ההולדת של צ'פי שהיתה באוגוסט. הגענו לבנין משרדים שהיה ריק (סופשבוע) ובחורה חמודה קיבלה את פנינו, נתנה הסברים והתחלנו לשחק. 20 דקות ראשונות היינו בשוק של ההתחלה...לא מצאנו דרך להדליק את האור...היא עזרה עם רמז ואז התחלנו לפתור דברים. לקח לנו 64 דקות (אמורים לסיים תוך שעה).
מוזיאון הרייקסמוזיאום (Rijksmuseum) המוזיאון הלאומי של הולנד. לפני שנכנסנו למוזיאון הצטלמנו איפה שכל העולם ואשתו הצטלמו...
שעשע אותי- היו שם זוג חתן וכלה שכל אחד נשא איתו מצלמה והם צילמו אחד את השני. הם ביקשו מצ'פי שלי לצלם אותם ביחד...בארץ זה לא היה קורה.
אני הצטלמתי ליד כל אות והעלתי לאפליקציה שעושה קולאז'ים בצ'יק.
ביציאה מהמוזיאון היתה מזרקה שאמורים להכנס לחלק הפנימי שלה מבלי להירטב. לא סמכתי על עצמי שאדע לתזמן את הכניסה והיציאה... ממש הפחיד אותי להירטב ככה באמצע היום בלי אפשרות ממשית להתייבש, אז הצטלמתי ליד. צ'פי האמיץ נכנס וצולם בפנים :)
בתוך המוזיאון. כל הכחול לבן מדפלט עושה לי את זה :)
בערב אכלנו במסעדה של מושיק רוט (שוב, מרחק הליכה מהמלון) בעלת 2 כוכבי המישלן ועוד יותר חשוב- בעלת התפריט הצמחוני! samhoud & Places
בחרנו בארוחת טעימות גדולה וכמה אוכל שזרם לשולחן...לא ייאמן. כל מנה נראית כמו יצירת אומנות, מנות קטנות אבל מורכבות ויצירתיות בטירוף. אחרי 7000 מנות שהוגשו לנו, המלצרית הכריזה שעכשיו עוברים למנה העיקרית ואנחנו היינו בהלם . אני בעייתית באוכל וארוחת ערב מספקת מבחינתי זה חביתה, סלט ירקות פשוט, לחם קלוי וקוטג' אבל טעמתי את רוב המנות וצ'פי עזר לי :)
את הקינוח לא פספסתי ורק אז הבנתי מה מושיק ניסה להדגים במנות האחרות.
אחר כך הזמנו שתיה חמה (תה) לסיום רגוע של הארוחה וזה מה שהגיע התה הכי מלכותי שיש (והמחיר מלכותי בהתאמה)
מבחינתי ארוחה כזאת יקרה זה מיותר (להזכירכם שאתמול הסתפקתי בפיצה בפחות מ-5 יורו וגם היתה עוד פעם שחזרתי על הארוחה הזאת כדי להתקזז) אבל צ'פי שלי אוהב להתפנק ולפרגן לנו במסעדות עם כוכבי מישלן מתי שזה מתאפשר.
יום שלישי לטיול 13/9/15
בבוקר הלכנו לתחנה המרכזית, עלינו על מעבורת (חינמית) ונסענו לאיזור בו מתקיים (אחת לחודש, צריך לברר מראש מתי בדיוק זה קורה- אפשר להתעדכן בפייסבוק שלהם) שוק פשפשים הגדול ביותר באירופה- 750 דוכנים מלאים בכל טוב. המוני מקומיים ותיירים נוהרים לשוק, מצויידים בעגלות ושקים ומתחילים בצייד.
המחירים הפתיעו אותנו בגדול. ממש לא ציפיתי לזה...היורו 4.5, וגם אחרי שמכפילים, המחירים היו פשוט מגוחכים. בהתחלה היינו בטוחים שלא שמענו/ לא הבנו/ המוכר טועה אבל בסוף מתרגלים ואחר כך בחנויות רגילות בעיר, הכל מקבל פרופורציות אחרות.
זה השלל שצדנו במשך 3 שעות :) חלק נשאר אצלי וחלק הולך למתנות.
תמונה של אחד הדוכנים. תכפילו ב-750.
ביקשתי להצטלם איתו...איש שהיה נראה לי מעניין.
מוזיאון התיקים- מוזיאון קטן וחמוד עם חנות תיקים מיוחדים :)
אפילו היה תיק בשירותים...
שוק הפרחים
אם אין לך תמונה בתוך נעל, כאילו לא היית בהולנד...
בערב, נסענו לאצטדיון זיגו להופעה של U2 שצ'פי הזמין כרטיסים בחשאי (אני ראיתי שההופעה Sold Out). זה היה ממש מפתיע. פתיחת דלתות היתה ב-19:00. אנחנו הגענו ב-20:00 וכולם היו ישובים במקומותיהם, מחכים בשקט לתחילת המופע. לא היה תור בכלל! בדרך כלל אנחנו רגילים לעמוד הרבה בתור בכניסה...ממש הפתעה נחמדה.
צ'פי הזמין לנו מקומות מעולים (חייבת לשבת...אין מצב שאני עומדת כמה שעות בהופעה)
בשורה ראשונה כך שאף גבוה לא מסתיר
ומה שהיה מגניב זה שההופעה התקיימה ברובה באמצע האצטדיון, לרוחב. הבמה היתה לאורך האצטדיון, ומסך ענק עם אפקטים שהשתלבו בשירים היה גם במה...קשה לי להסביר אבל זה היה מיוחד מאוד.
הדבר שחירב לי את ההופעה היה הווליום. אני חצי חירשת וזה היה גבוה בטירוף! מסכנים אנשים ששומעים טוב...
היו הרבה שירים שממש לא היכרתי ואיזה 5-6 שכן.
הרבה אג'נדות יש לבונו הזה... והוא דואג לפמפם את המסרים שלו לאורך ההופעה.
יום רביעי לטיול 14/9/15
ביקרנו ב- Heineken Experience - ראינו איך נולד המותג ואיך נראה תהליך הכנת הבירה. מקום חמוד אבל לדעתי מיותר. אני לא שותה בירה אז בכלל... הלכנו לשם גם כי זה היה ממש קרוב לנקודת המפגש של סיור האוכל.
הצטרפו לסיור אוכל שנקרא Hungry Birds (שם חמוד ביותר)
4 שעות, 12 תחנות עם עצירה, הסברים וטעימות. היה ממש כיף וכרגיל היינו הזוג מהמדינה הכי מיוחדת (הרוב היו אמריקאים).
ראיתי שבכמה בלוגים ישראליים כתבו על הסיור אז אני אקצר ופשוט אמליץ. קישורים בסוף להמלצות נוספות.
התחנה שהכי הרשימה אותי זו החנות שמוכרת עוגיה אחת (Van Staple)- טעימה מאוד יש לציין. היוזמת היא בחורה צעירה ומאוד נחושה (שבטח מציקים לה הרבה- למה רק עוגייה אחת? תעשי עוד וריאציות... גם אני הצעתי לה לעשות עוד עוגיה שתהיה הפוכה מזאת והיא היתה נחושה שלא- רק את זאת.)
אני מאוד מתחברת לעסקים קטנים, של אישה אחת שהיא עושה הכל בעסק. צחקתי איתה שבטח החפיפה מאוד מהירה לעובד חדש...יש עוגיה אחת, זה המחיר שלה, שלום וביי.
עשינו בשכל שקנינו מארז של 6 עוגיות טייק אוואי
אחרי סיור של 4 שעות, סיימנו ממש ליד מקום ששרון המליצה...מה, לא נכנס? נכנסנו ושתינו שוקו חם עם עוגיות מקרון. קיבלתי גם עוגיה טעימה ליד השוקו וסימנו וי על מקרונים בחו"ל (האמת שיש גם בכל פינה מקרונים אבל כאלה שלא נראים מגרים... נראים מתועשים. שם היה נראה מעולה).
יום חמישי לטיול 15/9/15
לקחנו הרבה ימים במקום אחד והאמת שזה היה כיף כי לא היינו בלחץ להספיק אלא עשינו הכל באיזי.
ביום הזה לקחנו רכבת לאיזור שנקרא: Zaanse Schans. איזור שהיה פעם איזור תעשיה. ממש לא כמו איזור תעשייה שמדמיינים...אלא כזה כפרי, ציורי, עם תחנות רוח והמון אופי.
היינו שם במוזיאון של המקום שיש בו מפעל (בכאילו) יש עוגיות ושוקולד (Verkade)
שעשע אותי- בתצוגה של המפעל ראיתי קופסת של קרקרים שאני אוהבת וכבר שנים שלא ראיתי בארץ... כשהבנתי שזה הולנדי אז נכנסתי לאיזה 4 סופרים עד שמצאתי גרסה עם תיבול פיקנטי ולא את המקורי. קנינו אבל בא לי את המקורי.
תמונה זוגית בתוך קבקבי עץ ענקיים
חזרנו לעיר וסופסוף זכינו לראות בית סירה מבפנים (בתים מבפנים- הגרסה ההולנדית)
הפתיעה אותי העובדה ששאלו מאיפה אנחנו וכשענינו מישראל אז נתנו לנו דף הסבר בעברית!
רואים מלא כאלה אבל לא נעים לדפוק בדלת ולהכנס...מזל שלקחו בית כזה והפכו אותו למוזיאון עם הסברים וכו'.
בודקים דיור אלטרנטיבי:
ומבפנים:
חנות סבונים ממש ליד הבית סירה
קניתי בה מתנה לאמא שלי...יש שם סבונים קטנים שעל כל סבון מוטבעת אות ואפשר להרכיב מילים. עטפו לי מאוד יפה!
אכלנו בפירור האחרון בפעם השניה
בערב עשינו שיט בנהר. היה גשום אז היינו רק 5 אנשים בסירה גדולה והתמונות לא יצאו טוב בגלל הגשם על החלון. זה MUST באמסטרדם.
יום שישי ואחרון 16/9/15
לא הצלחנו להזמין כרטיסים מראש למוזיאון ואן גוך אז ידענו שנצטרך לחכות בתור... היה גשם מדי פעם אבל באנו מוכנים עם מטריות מהמלון. היה 3 תורים...של החכמים שהזמינו מראש כולל שעת ביקור, של אלה שהזמינו כרטיס ללא שעה ושל אלה שלא הזמינו בכלל...שזה היה התור הכי איטי כמובן. היו רק 2 קופות פעילות וזה לקח נצח. תזמינו מראש!!! חיכינו 50 דקות. שילמנו על כרטיס אחד רגל ואחד מולטי מדיה (עם אודיו גייד). גם ככה אין לי כח לשמוע וצ'פי עושה לי תקציר בעברית אז חסכנו. הקופאית לקחה כסף על מה שהזמנו אבל נתנה לנו כרטיסים רגילים. גיליני את זה אחרי שנכנסו למוזיאון וחיכינו בתור לאודיו גייד. שם סירבו לתת לנו אודיו גייד ורצו שנלך שוב לקופה... התור הזה הוציא לנו את האנרגיה אז ביקשתי לדבר עם המנהלת והיא (להפתעתנו) האמינה ונתנה אודיו גייד מבלי לשלוח אותנו לקופאית. אנחנו אוהבים את הציורים של ואן גוך. מדהים שבתקופה של 10 שנים בלבד הוא צייר כל כך הרבה והציורים שלו כל כך נחרטו בתודעה.
נפרדנו מהעיר היפה עם כמה תמונות למזכרת...
אני אוהבת חנויות שמשקיעות...אופניים מקושטים בפתח חנות.
וחנויות שמסדרות לפי צבעים...
קיר צלחות בחנות מזכרות בשדה התעופה בדרך הביתה.
בחנות עבדו אמא שלי והעובדת שלי (שקוראים לה שלי...מבלבל לכתוב את זה)
השאירו חנות מתוקתקת, נקיה ועם קופות מכובדות :)
היה לי כיף לדעת שאני יכולה לסמוך עליהן ולנסוע בראש שקט.
המלצות נוספות מרחבי הרשת:
מתכוניישן- אוכל באמסטרדם
שרון מפריז כותבת על אמסטרדם- אוכל וקינוחים
רואה עולם- לקט אמסטרדם- חנויות שוות ועוד המלצות
בבלוג של רונית כפיר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אוקה
