זה היה יום מדהים ביופיו, יצאתי החוצה, הציפורים שרקו לאוזני, ציפור אדומת חזה נראתה
כאילו מישהו הכניס את ידו לחזה שלה ועקר משם את ליבה, ושאריות דמה הכתימו את חזהּ
באדום בוהק. ציפורן החתול הייתה יפהפיה, האביב עיטר את המדשאות בפרחים צהובים עם
נגיעות אדומות של כלניות, הריח המשקר של הפרחים עמד באוויר והשמש זרחה וחיממה את
עלי הכותרת הרכים שלהם. השמיים היו תכולים עם ענני נוצה שנראו כאילו נמרחו במכחול על
פני השמיים בצורה לא אחידה, כך שנראו פיסות השמיים בין ציורי העננים שמעל ראשי העצים
הגבוהים. השיחים ליבבו, העצים הניבו פרי עשיר, הפריחה הקסימה כל עיניים ביום שבו הידחקי
סביב צווארי את החבל ועזבתי למשמע פרקי עצמות נסדקים ונשברים במהרה, ודם נספג בחבל
התלייה ויצר שלולית אדומה תחתי.
נכתב לצלילי בית הבובות וכנסיית השכל ["איך זה מרגיש" ואח"כ, "שיר בעיפרון"], 13.4.2006 .
1468.907